חסר רכיב

ביטחון והגנה - עשור ששי 1947-1940

רקע - כללי:
השנים 1947-1940 אופיינו בתהפוכות ובאירועים רבים, אשר בסופם הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל, פרצה מלחמת העצמאות והוקמה מדינת ישראל .
עוד בטרם הספיק היישוב בארץ להתאושש ממאורעות 1939-1936, פרצה ב -1 לספטמבר 1939 מלחמת העולם השנייה, עם פלישת הצבא הגרמני לפולין.
הגבלות שהוטלו על נתיבי השייט גרמו להפסקת הייצוא והייבוא, האבטלה רבתה והפגיעה במשק הייתה קשה.

מיד עם פרוץ המלחמה, הביעו ראשי היישוב נכונות להתגייס ולהילחם בנאצים תחת דגל כחול לבן, אך הבריטים התנגדו לכך מחשש לתגובת הערבים . צעירים מעטים גויסו, בעיקר להפעלת סוללות תותחים נגד מטוסים כדי להגן על בתי הזיקוק ונמל חיפה. המצב השתנה ב-1941, כשהצבא הגרמני תקף את ברית המועצות, ובצפון אפריקה, במדבר המערבי - היה בדרכו לכבוש את תעלת סואץ. בסוכנות היהודית נרתמו, הוציאו צו גיוס והוחל בגיוס צעירים רווקים. תחילה גויסו בעיקר בעלי מקצוע, אך בהמשך גויסו גם ל "חפרים עוזרים" ( Auxiliary Pioneers ), לחיל הרגלים (Buffs) ולחיל הנשים (ATS ו-WAAF ) - לתפקידי נהגות, חיל רפואה ופקידות.

ב- 1944 ניאותו הבריטים להקים בריגדה יהודית, שנקראה חי"ל ("חטיבה יהודית לוחמת" ), דגלה היה דגל כחול לבן ולמפקדה מונה יהודי. החטיבה נלחמה בעיקר בחזית האיטלקית. עם סיום המלחמה עסקה באיסוף עקורים יהודים והעלאתם ארצה.
בתקופה זו שירתו כ- 35,000 צעירים מהארץ ב"כוחות הברית", כ-1,500 בפלמ"ח, וכ-6,000 בנוטרות, ששירתו במסגרת "משטרת הישובים העבריים", "השוטרים המיוחדים" ויחידות שונות נוספות. אליהם נוספו כ-14,600 "מושבעים" , שנקראו לשרת לפי הצורך. [1]

גם המצב במשק החל להשתנות לטובה בשלהי 1941, כאשר ארץ ישראל נבחרה להיות אחד ממרכזי הכוחות הבריטיים במזרח התיכון. היקף הכוחות גדל, החלה עבודת תשתית רחבה של בניית מחנות צבא, סלילת כבישים ומסילות ברזל, בניית גשרים והקמת מחסני ציוד . כל אלה גרמו לפיתוח מואץ של המשק, נדרשו ידיים עובדות, הוקמו מפעלי תעשייה ופותחו ענפי חקלאות.[2]

המושבה:
המושבה נערכה לבאות - במאי 1941 הוקמה במושבה ועדת מצב. תפקידה היה לדאוג למושבה בשעת חירום, לבדוק כשרות שירותי כיבוי אש , מגן דוד אדום והג"א ולהקים בתי חולים .[3] עוד קודם לכן , במאי 1939 הקימה הסוכנות היהודית משרד, שיטפל בהיערכות היישוב והתגוננות.[4] ב-1941 נחנך בניין המשטרה, שנבנה במרכז המושבה.[5] שוטרים הופקדו על שמירת הסדר והביטחון במושבה.
השמירה במושבה ובפרדסים נעשתה בעיקר ע"י הנוטרים ו"השוטרים המיוחדים", אליהם הצטרפו שומרים מתנדבים מאנשי המושבה. המשכורות שהנוטרים ו"השוטרים המיוחדים" קיבלו היו נמוכות ולא הספיקו לכלכל את משפחותיהם. כדי לסייע להם, הוחלט לאסוף בארץ תרומות. בנוסף, היו פניות למפעלים לתת הנחות ברכישת מוצרים למשפחות המשרתים, גם הסוכנות היהודית הצטרפה למאמץ והודיעה כי תוסיף לשכרם 20% מגובה התרומות.

במועצה המקומית ברחובות הוחלט להעלות את שכר המשרתים ב- 6-4 לא"י לחודש, ולשם כך אף פנו לוועדי המושבות שהיו במחוז בבקשה שיצטרפו למימון.[6]

למרות השמירה, רבו מעשי הביזה וההתנכלויות לרכוש ולנפש. רבים מהתושבים פנו למועצה בדרישה להוציא את השמירה מידי הנוטרים והשוטרים המיוחדים ולהעבירה לידי אנשי המקום, בטענה שהם אינם שומרים כראוי. הם גם מציינים את משכורתם הנמוכה המחייבת אותם לחפש תעסוקות נוספות, כדי להשלים את החסר לפרנסתם, ואת היותם כפופים לגורמי חוץ ולא למרות המושבה.[7]
במקביל לשמירת הנוטרים, הועברה ב- 1945 השמירה במושבה לידי חברת שמירה שהתחייבה להעמיד 15 שומרים (בהם גשש אחד), חלקם רגליים ואחרים שנעו באופניים.[8] "השוטרים המוספים", שיצאו לשמירה צוידו ברובי צייד, אקדחים, ולעתים ברובים איטלקים ישנים, שלרוב לא פעלו כראוי.[9]

נוכחות צבא במושבה ובסביבותיה הביא לפריחה בעסקים, אך גם לבעיות. חיילים שיכורים השתוללו ופגעו באזרחים. עם החיילים הפולנים מצבא אנדרס אירעו תקריות על רקע אנטישמי, ואף היו נפגעים בקרב התושבים .

על הנוטרים ו"השוטרים המיוחדים" הופקדו במסווה לצד הפיקוד הבריטי מפקדים מ"ההגנה". בין שאר פעולות "ההגנה " ברחובות- היו גיוס ואימון הצעירים, רכישת נשק, הקמת מפעלים לתיקון וייצור תחמושת וייצור חומר נפץ. אנשי ה"ההגנה" השתתפו לא אחת בהורדת מעפילים מהספינות והסתרתם מעיני הבריטים. בנוסף לכך, השתתפו בהקמת ישובים חדשים.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה נרתם הישוב בארץ למאבק באויב הנאצי. "ההגנה" עודדה את אנשיה להצטרף לכוחות המזוינים, חלקם לצבא הבריטי וחלק לנוטרות ולפלמ"ח. לתקופה מסוימת, גם האצ"ל חדל מפעולותיו נגד הבריטים, כמה מאנשיו פעלו במשותף עם הבריטים וחלקם אף הצטרף לצבא הבריטי.

ברחובות ובסביבתה הוקמו כמה מפעלים לייצור נשק ותחמושת. מסיבה זו, נמנעה "ההגנה" לבצע באזור פעולות נגד הבריטים. האצ"ל, שנמנע מלקבל את מרות הנהגת היישוב, חידש בשנת 1944 את פעילותו נגד הבריטים . בפיקוד "ההגנה" הוחלט למנוע את פעולות האצ"ל במושבה, בכל מחיר. המשימה הוטלה על כיתת חי"ש מגויסת, שנהגה לסייר לרוב בלילות, בעיקר כדי למנוע מיקוש מסילת ברזל וכבישים במושבה. בכמה התנגשויות שאירעו, פתחו אנשי האצ"ל באש על אנשי החי"ש , שניסו למנוע מהם לבצע את פעולותיהם.[10]

המושבה במלחמת העולם השנייה
השמירה - עשור ששי


הערות ומקורות:
[1] לאש ולמגן , גרשון ריבלין-עורך, הוצאת מערכות , מהדורה שלישית , מרס 1963
[2] מלכה ללא כתר, עמוס דניאלי ירושלים 2006
[3] הארץ 18.6.1940
[4] דבר 7.5.1940
[5] דבר 29.6.1941
[6] ארכיון רחובות, מיכל 56, תיק שוטרים עבריים 1950-1935 [6] שם
[7] שם
[8] שם
[9] לאש ולמגן, תולדות הנוטרות,גרשון ריבלין-עורך, הוצאת מערכות 1963 : מוטקה להב, ראיון , רחובות, יולי 2012
[10]מוטקה להב, ,ראיון , מראיין יהודה בן בסט, רחובות 2012 : שם, בטחון שם, הגנה והכתה המגוייסת

עוד על ביטחון והגנה - כאן

חקר וכתב - יהודה בן בסט
חסר רכיב