חגיגות השבעים לרחובות (1960)

חגיגות יובל ה-70 התקיימו ברחובות באפריל 1961, למרות שעל פי מניין השנים היו צריכים לקיימן ב- 1960. החגיגות נדחו בשנה, ואין לנו עדות מתוך הפרטי כלים של העירייה מדוע החליטו לדחותן. כותרת צנועה בעיתון כי "יום ההדר"[1] לא יוחג ב-1960 ויידחה בשנה ל- 1961 שפכה אור על התעלומה[2]. החגיגה בוטלה מאחר שחברת "פרדס סינדיקט" החליטה, כי לרגל הבצורת שפגעה בפרדסים ובגלל המחירים הלא טובים בשוק אין שנה זו "שנת חג לפרדסנות". בהיות החג משולב עם חגיגות יובל ה-70 לרחובות יחגגו אותם ב"גדול" בשנה הבאה. ללמדנו, שנבחרי הציבור קשרו בין חג "יום ההדר" לחגיגות היובל של רחובות. זו גם הסיבה שהחגיגות נפתחו באפריל, בראשית האביב, התקופה בא מסתיימת עונת ההדרים.

לראשונה מזכירים את יובל ה-70 בפרוטוקולים של מועצת העירייה ביוני 1960, כאשר מחליטים לבחור 14 אנשים לוועדת היובל ויותר מאוחר מחליטים להוסיף לוועדה מספר חברים[3]. אין בידינו מידע על הדיונים שהתקיימו בוועדה והאם דנו בשאלות: מתי ואיך לקיים את חגיגות היובל.

באפריל 1961 פרסמה העירייה לוח זמנים של חגיגות היובל[4]. הם החלו במוצאי שבת בסיום חג הפסח ותוכננו לשבוע שבא אחריו, בין ה-9 לבין ה-12 באפריל. המועד שנבחר לחגיגות אינו קשור לתאריך בעל משמעות בתולדותיה של העיר אלא לחג "יום ההדר", שהחלו לחוג אותו במושבה באפריל 1955.

החגיגות נפתחו בתפילה בבתי הכנסת בעיר, במוצאי שבת ה-8 באפריל. למחרת בבוקר, עלו חברי מועצת העיר לקברות של הראשונים, בבית העלמין הישן. אח"כ נערכה ישיבה חגיגית של מליאת מועצת העיר בבית גורדון בה הכריז ראש העיר, יצחק כ"ץ, על פתיחת החגיגות. ראש העיר ברך את הנוכחים ונשא דברים על רחובות, על ערכה ומקומה בישוב ובמדינה. העלה את זכר הראשונים ואת זכרם של בני רחובות שמסרו את נפשם על הגנת רחובות והמולדת. נשא ברכה מיוחדת למייסדי וראשוני העיר, לבניהם ובני בניהם. כאות הוקרה חילק סיכות זהב של סמל העיר לזקני העיר. בישיבה השתתפו משפחות הראשונים, שכללה שלושה דורות בהם כמה מזקני העיר החיים בה מיומה הראשון. בין המשתתפים, יהודית הררי הגננת הראשונה ברחובות, יהושע אייזנברג, מנהל בתי המשפט בישראל, שניהם ילדיהם של בלהה ואהרן אייזנברג. נישאו ברכות על ידי נציגי ההסתדרות, ועד החקלאים של רחובות, רבה של העיר אלימלך בר שאול, ועל ידי כל ראשי הסיעות במועצת העיר[5].

לקראת ערב התקיים כנס גדול בו השתתפו למעלה מאלפיים בוגרי חמישים מחזורי בית הספר העממי (ממלכתי א') ע"ש משה סמילנסקי, הראשון במושבה. את הכנס פתח מנהל ביה"ס אהרן בריסקין. המשיך אחריו בכור לוי, מנהל ביה"ס המיתולוגי, שהגיע לרחובות בפסח תר"ע 1910 והצטרף לצוות ההוראה של ביה"ס, כמורה לימד בו 14 שנים וכמנהלו -30 שנה. שר החינוך, אבא אבן, השתתף בכנס וקרא לחדש את הקנאות הלשונית ולטהר אותה משיבושים שפשו בתוכנו. יהודית הררי סיפרה על הולדת רחובות והנחת אבן הפינה של בית הספר בימיה הראשונים של המושבה. דן אלמגור יליד המושבה ניהל את החלק האמנותי.

בתצלום: יהודית הררי, אבא אבן, בכור לוי ונואם: אהרון בריסקין

באותה עת, לאחר השעה שש, החלה התקהלות של מאות צעירים ברחוב הרצל בשכונת שעריים, כמה מהם תלו שתי כרזות באמצע הרחוב שסיסמתן "מחולות דוראן עד רחוב הרשנזון", "האם שכונת שעריים בת חורגת ואת יובל השבעים אינה חוגגת?" המתקהלים החלו להפריע לתנועה ברחוב הרצל.

בשמונה בערב ההפגנה עברה ברחוב הרצל וממנו לרחוב יעקב מבלי שתופרע או שתחסם על ידי המשטרה. היא הגיעה לאולם בית העם בו החלו לחגוג חמישים שנה לעליית התימנים ברחובות. המפגינים עלו על הבמה וציוו על יושבי הבמה לרדת לאולם. אלה שלא נענו הורדו בכוח. המפגינים הפכו את שולחן הנשיאות, זרקו פרחים וקראו "החגיגה תיערך בשעריים". נוכח המצב הכריז יושב ראש העצרת, פנחס קפרא, על ביטולה.

הקהל הרב החל לנהור בחזרה אל רחוב הרצל, שבו התארגנה ההפגנה מחדש. המפגינים הרימו שלטים חדשים ופנו לבית העירייה, צעקות המפגינים היו: "ראש העיר לך הביתה". המתפרצים פיזרו את התזמורת שניגנה על מרפסת העירייה וקיימה במת בידור. הם הפריעו לתוכנית, ניסו להתפרץ לבית העירייה ורק אז הופיעו כמה שוטרים שחסמו לפני המתפרעים את הדלת. בית העירייה היה במצור.

המפגינים התפרצו ל"בית גורדון" לקחו בקבוקי יין שהיו מוכנים לקראת מחרת היום לסעודת צהרים בהשתתפותו של נשיא המדינה יצחק בן צבי ורעייתו. הם ניפצו זגוגיות, הרסו עציצים, שתו כ-60 בקבוקי יין וכ-100 בקבוקי בירה, קרעו והשמידו עשרות ציורים של אמנים חובבים- רופאי רחובות. בית גורדון נראה כלאחר פוגרום.

העילה להפגנות הייתה קיפוח שכונת שעריים על שלא הציבו בה שרשרות תאורה. בהרגשת קיפוח זו היו מאוחדים כל תושבי השכונה. נשמעו קולות כי המפגינים הוסתו על ידי אנשי קבוצה מסוימים שקיוו להשיג מכך תועלת פוליטית[6].

ביום שלישי בבוקר נערכה קבלת פנים באולם "ויקס", במכון ויצמן למדע, בו ערכו טקס הענקת פרסים למדענים על מחקריהם בענף ההדרים[8] לשלושה חתני הפרס:

2. פרופ' אליהו סבירסקי על חקר מזיקים, בעד מחקרו על אקרית החלודה, הגורמת נזק לפרי ההדר. בעקבות מחקריו צומצמו הטיפולים הכימיים   

    בהדברת מזיקי הדרים ונחסכו הוצאות מרובות.

3. פרופ' ישראל רייכרט, בעד מחקרו על וירוס הצמחים, אותרו שתי מחלות דמויות וירוס בפרדסים, "העלעלת" ו-"נקרון העצה" ותרמו כך לענף 

    ההדרים בהניחו את היסוד להדברת מחלות צמחים באמצעות חומרי הדברה כימיים.[9]

בבית העירייה, באולם הישיבות החדש, התקיים טקס הענקת אזרחות כבוד של רחובות לנשיא המדינה מר יצחק בן צבי[10]. אל שולחן הנשיאות הסבו הנשיא ורעייתו, הגברת ד"ר ורה ויצמן, רעיית ד"ר חיים ויצמן נשיאה הראשון של מדינת ישראל, הרב בר שאול והממונה על המחוז מר י' גוברניק,.ראש העיר יצחק כ"ץ גולל בפני המשתתפים את מסכת ראשוני רחובות. אח"כ הוזמנו הנוכחים לסעודת צהרים חגיגית עם הנשיא ופמלייתו.

בתצלום: הנשיא יצחק בן צבי, רחל ינאית בן צבי, ורה ויצמן, מאיר וייסגל, נואם - ראש העיר יצחק כ"ץ

אחה"צ נערכה תהלוכת "חג ההדר" בהשתתפות תלמידי בתי הספר, מוסדות ציבור ויישובי הסביבה, תנועות הנוער ויחידת צבא מאומצת של חיל האוויר. בערב נערכה במכון ויצמן למדע, באולם "סן מרטין" קבלת פנים ע"י ראש העיר ורעייתו לכבוד "יום ההדר", ובלילה התקיימה בכיכר יד ויצמן "עצרת עם" בה ברכו ראש הממשלה דוד בן גוריון ונציגי ציבור, והוצג המחזה "מגילת רחובות" על ידי קבוצת אמנים בראשותם של יוסף אוקסנברג ויצחק גרציאני, שהרטיטה לבבות רבים בתוכן "המגילה" ובביצועה ללא דופי [11].

בתצלום: תהלוכת האופניים בחג ההדר

למחרת היום הסתיימו חגיגות ה-70 בטקס חלוקת פרסים לתלמידים שזכו בתחרות חיבורים על "רחובות עיר ההדר בת 70"[12] . במקום הראשון זכה אביטל ווינשטוק, על חיבורו "דרכו של תפוז", תלמיד כיתה ז' ביה"ס הממלכתי בחבצלת, במקום השני זכה מנשה מילר על שירו "געגועים" תלמיד כיתה ה', שהה זמנית בארה"ב, ובמקום השלישי זכתה רחל ליפקין על חיבורה " זיכרונותיו של בית" תלמידת כיתה ח', ביה"ס ממלכתי א'.

אחרי חודש, מועצת העיר קיימה ישיבה בה מסר ראש העיר דו"ח מלא ומפורט על חגיגות ה-70, והתעכב במיוחד על תקרית שעריים. התפתח ויכוח ארוך בו הושמעו דברי ביקורת על מארגני החגיגות במועצה. הועלו להצבעה שלוש הצעות, והצעתו של ראש העיר זכתה ברוב קולות חברי המועצה: "המועצה מעריכה את הפעולות הנאות אשר נעשו בקשר לחגיגות ה-70 של רחובות ומביעה את תודתה לכל אלה אשר תרמו חלקם להצלחתן. יחד עם זאת מביעה המועצה את צערה על המשגים אשר נעשו תוך הביצוע ומטילה על הנהלת המועצה לקחת לתשומת לב את דעות חברי המועצה שהובעו בוויכוח ולעשות בעתיד את הסידורים הדרושים למען מנע ככל האפשר הישנות מקרים של רגשות ואי סיפוק בציבור"[13] .

[1] חג ההדר, נחוג ברחובות, בין השנים 1955 – 1965 (למעט 1956, 1957) בחודש אפריל, ימים מעטים לפני או אחרי חג הפסח או בחוה"מ  

     פסח. זה המועד, בו תמה עונת שיווק ההדרים.

[2] על המשמר, "יום ההדר לא יוחג השנה ברחובות, י"ד ניסן תש"ך 11.4.1960, עמ' 13

[3] ארכיון רחובות, פרטי-כל מס' 1 מיום 26.6.1960, בחרו את ועדת היובל. כרך 25.3. פרטי-כל מס' 2 מיום 7.8.1960 כרך 25.4, פרטיכל מס 8   מיום 15.9.1960, כרך 26.1 צרפו חברים לוועדה.

[4] ארכיון רחובות, לוח אירועים של חגיגות היובל, ללא תאריך, תיק 95-8 יובל ה-70 1961

[5] ארכיון רחובות, פרטי-כל מס' 20 מיום 9.4.1961, כרך 26.1

[6] דבר, "התפרעות ברחובות השביתה החג", יצחק יעקבי, יום ג' כה ניסן, 11 באפריל 1961, עמ' 4   מינהל המרכז החקלאי ומרכז וולקני, מדינת  

 ישראל, משרד החקלאות. 

[7] מעריב, "עיריית רחובות התנצלה, שעריים תשתתף בחגיגות", אברהם פלג, 11 באפריל 19861, עמ' 12

[8] ארכיון רחובות, פרטי-כל 105, 3.5.1959, כרך 25.4 בחרו את הרכב הועדה שבחרה בחתני הפרס.

[9] ארכיון רחובות, פרטי-כל 105, 3.5.1959, כרך 25.4 בחרו את הרכב הועדה שבחרה בחתני הפרס.

[10] ארכיון רחובות, פרטי-כל 19 מיום 21.3.1961 כרך 26.1, ראש העיר הציע למועצה לתת אזרחות כבוד לנשיא

[11] יוסף אוקסנברג, מחבר, מלחין, שחקן ומתרגם. ביים וכתב להיטים רבים וביניהם אופרה. ארכיון רחובות, דפי רחובות מס' 8, תיק 95-8.

[12] ארכיון רחובות, דפי רחובות מס' 8, תיקים 95-8, 95-6, 507.

[13] ארכיון רחובות, פרטי-כל 22 8.5.1961, כרך 26.1

חקר וכתב - צביקה תדמור