סבינה סעד, 1950 -
סבינה סעד ילידת 1950, מילאנו איטליה. בת יחידה להוריה- הני (לבית אלכסנדר) ילידת לייפציג ויעקב שקולניק יליד אוקראינה, שניהם ניצולי שואה. במילאנו עסקו בייצור ובמכירת פרוות. הוריה שהיו חילונים רשמו אותה לבית ספר יהודי כדי שתכיר ותלמד את שורשי היהדות. בבית הספר ובתנועת הנוער "בני עקיבא" ספגה סבינה ציונות. סבינה התחברה בין היתר לנכדותיו של הרב הראשי של מילאנו שנולדו בארץ, אצלם חגגה את החגים, והן חיזקו את זיקתה לישראל. אימה, אמנית צילום, שעבודותיה התפרסמו במספר עיתוני צילום בעלי שם. אחרי שעלתה לישראל ב-2007 בגיל 88, פיתחה סגנון אישי ויצרה עם חרוזים עולם קטן וקסום, הציגה את עבודותיה בתערוכות והיא רשומה באגודת המאיירים הישראלית.
סבינה, כבר בילדותה אהבה מאוד לצייר, ובגיל 12 זכתה בפרס מהשגרירות האמריקאית, עבור ציור בנושא "החללית שלי", בו השתתפה עם עוד 500 ילדים. למדה בתיכון לאמנות LICEO ARTISTICO DI BRERA במילאנו. בגמר לימודיה, בגיל 19 עלתה לבדה ארצה. בתחילה למדה עברית בקיבוץ לביא ואחר כך באולפן בקיבוץ נען. שם הכירה את בעלה יהודה (ריצרד), עולה חדש מתוניס שהתיישב במושב רמות מאיר המתחדש, הסמוך לקיבוץ נען. אחרי החתונה ב- 1970, ויתרה על החלום ללמוד בבצלאל כדי לעזור לבעלה במשק החדש. התכנון היה לעבוד בחקלאות מספר שנים ולחזור ללימודי אמנות. עברו 20 שנה של עבודה בחקלאות: גידולי פרחים, ירקות ותרנגולי הודו.
בשנות השמונים למדה בקורס לעיצוב חלונות ראווה וכעשור עיצבה חלונות ראווה, רובם בעיר רחובות. בסוף שנות השמונים למדה בקורס דו שנתי למדריכי אמנות במוזאון ישראל בירושלים. שם התוודעה לאמנות היהודית, במיוחד התאהבה במגזרות נייר מסורתיות יהודיות, והחלה לגזור מגזרות בנוסף לעבודה החקלאית. עבודות אלה, לא אפשרו לה מספיק ביטוי בגלל משך הזמן הארוך שנדרש לביצועם, וסבינה התחילה לצייר בגואש על נייר.
ב- 1992 זכתה בפרס שר החינוך והתרבות ליוצרים בתרבות יהודית. הפרס, מלגה שאפשרה לה לפנות את כל זמנה לעשייה בתחום היצירה האמנותית במשך שנה. בהמשך הדריכה אמנות ונתנה הרצאות על סידרה שיצרה "הטלאי הצהוב" במסגרות שונות לילדים ומבוגרים. ב1994, משרד ההסברה הדפיס ב- 1994 שתי עבודות שלה על כרזות: "יום ירושלים" ו"לשנת תיירות השלום". באותה שנה עיצבה צלחת ועלייה ציור שניתנה לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ולחוסיין בן טלאל ז"ל מלך ירדן, לרגל חתימת הסכם השלום בין שתי המדינות. ב- 1999 זכתה בציון לשבח ממוזיאון נחום גוטמן עבור איור בתערוכה על עצים. ב- 2012 זכתה בפרס מטעם מוזיאון ישראל ובית אביחי על עיצוב דגם של סוכה שהוצג במוזיאון ישראל בירושלים. ב- 2018 זכתה בפרס "אמנית מצטיינת" מבין אמני ראשון לציון. ב- 2020 זכתה במקום שני בתחרות "יוצאים לאור" על ציור בנושא נגיף הקורונה, מהאגף לתרבות יהודית של משרד החינוך.
במשך השנים עיצבה חלונות ויטרא'ז לבתי כנסת, כרטיסי ברכה והגדה לפסח. חברה באגודת המאיירים בישראל, באגודת הציירים והפסלים הארצית, באגודת הציירים ברחובות ובראשון לציון.
סבינה , אמנית רב תחומית, משתמשת בשלל טכניקות: אקריליק, גואש, מגזרות נייר ,READYMADE ועוד. הנושאים של עבודותיה מגוונים.
יצרה חמש סדרות גדולות:
• הטלאי הצהוב- דיאלוג עם סמל• זיכרונות סבינה סעד (כתובים ומאוירים על נייר אריזה של פרי הדר של פעם, ו- JAFFA)
• המתכונים של סבתא סבינה (כתובים ומאויירים על מפיות נייר של פעם)
• החנוכיות יוצאות מן הארון, (סדרת חנוכיות העשויות מקולבי עץ של פעם)
• קורונה- דיאלוג עם נגיף
סבינה הציגה את עבודותיה בתערוכות רבות בארץ ובעולם:
1993 "איורי חנוכיות בגואש", הגלריה העירונית, רעננה
1996 "התנ"ך בראי היוצר", מוזיאון התנ"ך, ת"א
1997 "נפש יהודית", היכל התרבות, כפר סבא
2006 "אמנות יהודית ומגזרות נייר", בית משק הברון, מזכרת בתיה
2009 "הטלאי הצהוב", יד לבנים , רעננה (קטלוג )
2012 "זיכרונות" מוזיאון הפרדסנות, רחובות
2016 "שפת בית", יד לבנים ראשון לציון
2017 "קשר משפחתי", יד לבנים רחובות
2019 "אבא יקר" בית האמנים, ראשון לציון
1991 "מגזרות נייר", היברו יוניון קולג', ירושלים
1995 "מראות שירה", בית האמנים, ירושלים
"מראה", מוזיאון ישראל, ירושלים
1996 "ראלג'", גלריה לאמנות מודרנית, צפון קרולינה, ארה"ב
1997 "אישה", גלריה אבא חושי, חיפה
1998 "צבעוניות", בית אלון, גבעתיים
"תנ"ך", מוזיאון התנ"ך, ת"א
"הנגב", ספריית עירונית, באר שבע
"ישראלית דיוקן 1948 - 1998", הגלריה העירונית, רעננה
1999 "עצים מאוירים", מוזיאון נחום גוטמן, ת"א
"אהבה", בית האמנים, ת"א
"מיניאטורות", גלריה אנג'ל, ירושלים
2000 "הפסטיבל הבינלאומי הרביעי להומור גרפי, גנזיאנו, רומא
"דרישת שלום", גלריה מרכז חביבה, גבעת חביבה
"מיניאטורות", מועצת קהילת האמנות העכשווית, פארקסוויל, קולומביה הבריטית
2001 "לצבוע את השיר", הגלריה העירונית, רעננה
2002 "כרזות ובולים ישראליים המעוצבים ע"י נשים", אוניברסיטת ברנדיס, וולטאם, ארה"ב
"נגוהות - אורי צבי גרינברג בקו ובצבע", תיאטרון ירושלים
"חיות יוצאות מאגדות, סיפורים ומשלים", הגלריה העירונית, רעננה
2003 "אישה", קניון קסטרא, חיפה
"איורים חדשים לאגדות ישנות", בית אריאלה, ת"א
"עשרה אמנים ישראלים" - גלריה אספס, אמביאנס פרסטיז', פריז, צרפת
2004 "חיות", בית אסיה, ת"א
"סינמה - איורים לסרטים שוברי קופות", הגלריה העירונית, רעננה
"מאומה תקשורתית", סינמטק ת"א
"צבע", גלריית בית ריבק, בת-ים
2005 "ליצנים, שוטים ובדחנים", בית אריאלה, ת"א
"ילדים ומאיירים מציירים אנדרסן", מוזיאון חיפה
2006 "פרחים ועצים", תיאטרון חולון
"הארי פוטר פורש כנפיים", בית אריאלה, ת"א
"איורים בהשראת שיריו של אהוד מנור, מדיאטק חולון
"משחקים", הגלריה העירונית, רעננה
2007 "לגעת בתפוז", מוזיאון הפרדסנות, רחובות
"מיניאטורות ירושלים", הגלריה העירונית, ירושלים
"נח", גן החיות התנ"כי, ירושלים
"מיניאטורות- תנ"ך", הוהבנלקן, הולנד
2008 "למה מי אנחנו- הסצנה הישראלית", בית אריאלה, ת"א
"אלבום מגן דוד", בית העיתונאים, ת"א
"הטלאי הצהוב", בית יגאל אלון, צפת
"עשן לבן", אוניברסיטת מרילנד, ארה"ב
2009 "חיילים יצאו לדרך - צה"ל במכחול ובצבע", הגלריה העירונית, רעננה
"מעבר לקצה האף", מרכז מונארט, אשדוד
"מגזרות נייר", בית התפוצות, ת"א
"מי מפחד מהיינריך היינה?", בית אריאלה, ת"א
2010 "הטלאי הצהוב-דיאלוג עם סמל", יד לבנים רעננה
"מיתולוגיה" ,בית אריאלה, ת"א
2011 "ספיח", בית ביאליק, ת"א
"רטרוספקטיבה" מרכז כסטרא חיפה
"עטלפי עכו" מוזיאון אוקשי, עכו
2012 "אוכל" יד לבנים רעננה
"קומדיה דל ארטה" בית אריאלה, תל אביב
2018 "אנחנו 2" יד לבנים רחובות
2020 "130 לרחובות" יד לבנים רחובות
"אנחנו על המפית" מוזיאון אוצרות בחומה, עכו העתיקה
"דל"ת אמות" פארק השיקמה- ראשון לציון
לקריאה בהרחבה על היצירות:
חקר וכתב - צביקה תדמור
