בית חולים פרטי
בית חולים פרטי- קואופרציה של 4 רופאים: יואל, נתן, לחמן, מוזס
ארבעה רופאים, שזה מקרוב עלו ארצה מגרמניה, ייסדו קואופרציה ברחובות, שמטרתה הקמת בית חולים פרטי במושבה. לדבריהם, בבדיקה מעמיקה שעשו, נוכחו הרופאים לדעת כי לרחובות וסביבתה נחוץ בית חולים. כיוון שהיו בידם האמצעים הדרושים להקמתו של בית חולים פרטי, פנו נציגיהם: ד"ר לחמן וד"ר מוזס, למועצה המקומית רחובות, באוקטובר 1933 וכך כתבו:
"היות ורחובות נמצאת במרכז המחוז, ואנחנו כולנו תושבי המושבה, ברצוננו הגדול לבנות כאן את בית החולים.... נודע לנו שיש במרכז המושבה מגרש... וקבעו אותו למטרת בניין בית חולים.... בקשתנו מהמועצה לעזור לנו בפעולתנו החשובה למושבה ולמסור לנו את המגרש. בימים הקרובים יציע האדריכל ששכרנו תכנית מפורטת לבית החולים.... בבית החולים יהיו ארבע מחלקות: פנימית, חירורגית, לידות, ומחלות מידבקות...".
בפנייתם, הציעו לפתוח בבית החולים ארבע מחלקות, חלקן תאמו את הרקע והמומחיות שלהם. ד"ר ארנסט לודביג יואל וד"ר ואלדמר נתן היו רופאים למחלות פנימיות, ד"ר יעקב פריץ מוזס רופא למחלות ילדים וד"ר האנס לחמן, רופא למחלות עיניים.
1. מכון הבית הראשי בשביל קבלת החולים למחלקותיהם השונות (מחלות פנימיות,
כירורגיה, ילדים, ריפוי עיניים וכו'). המעבדה, המכון לקרני X, המכון לריפוי
חשמלי, שני אולמות לניתוחים, גם חדר להכנת החולים והכשרתם לניתוח, חדר
לסטריליזציה של המכשירים, וחדר להתעמלות אורטופדית. הבית ישמש גם מעון
לאחיות, ימצאו בו: מטבח, מכבסה, מבנה ההנהלה והמזכירות.
2. ביתן ללידות שיכלול: חדר ליולדות, חדר לתינוקות וחדר למיילדת.
3. ביתן למחלות מידבקות. היא החשובה ביותר בשביל כל המושבות בסביבת רחובות, כי כמותה אין בכל הארץ.
נוסף על כל שלושת הבתים, האמורים לעיל, יבנה גם מעון בשביל הרופאים אשר ישמש גם למרפאה. ..חוטים טלפוניים יקשרו את כל הבתים- למחלקות ויעשום למוסד רפואי אחד. יש להוסיף, כי מים חמים ימצאו בכל הברזים של הבתים וגם הסקה שתעשה באמצעות המים החמים הללו. במקום הפנוי של המגרש, הבלתי תפוס, יינטע גן של עצים מצלים וגם כסאות נוח בשביל החולים למנוחה ומרגוע".
לאחר שקרא יו"ר המועצה, יהודה גורודיסקי , את תכניתם, כינס מייד ישיבה של ועד הפועל של המועצה, וזימן את מגישי התכנית. היו"ר פתח את הישיבה ואמר: "מונחת לפנינו תכנית מפורטת, להקמתו של בית חולים במושבה, על ידי רופאים המוכנים להשקיע הון עצמי של 7,000 לא"י [סכום עתק באותם הימים] וכל מבוקשם לקבל לידיהם את מגרש גולדפרב, שכידוע, ציווה להועיד אותו ואת הבניין שעליו, למטרת הקמתו של בית חולים במושבה. ברור שאם יוקם בית חולים, בעזרת המועצה צריכה המושבה לקבל ממנו מה שהוא, ויש אפשרות לתת את בית חולים בחכירה למספר שנים".
על כך השיב ד"ר מוזס: "המועצה תקבל בבית החולים מספר מיטות חינם או במחיר ירוד, ובקליניקה יוכלו לקבל עזרה אלו שידרשו לזה במחיר יותר זול".
הוחלט בישיבה, שהרופאים יגישו הצעתם לקראת ישיבת המועצה הקרובה אליה יוזמנו רופאים ומומחים כדי להיוועץ אתם.
כעבור מספר ימים כונסה המועצה והיו"ר פתח את הישיבה ואמר: "הרופאים רוצים להקים ארבע מחלקות : יולדות, פנימית, כירורגית, ומחלות מידבקות. לא נוכל עכשיו בכוחותינו להניח בי"ח, אבל הצורך יש בו. עלינו להשתמש בהזדמנות ולהוציא לפועל צוואת גולדפרב, שהקדיש מגרש ובניין גדול להקמת בי"ח. אבל עלינו להעמיד תנאים, מי הם יהיו הרופאים שיהיו בעלי מקצוע בעלי שם, ולמועצה תהיינה זכויות עבור חולי המושבה". היו"ר הציע לבחור בוועדה שתדון עם הרופאים על הצעתם. ואכן הוחלט למסור לוועד הפועל לנהל מו"מ עם הרופאים, להכין את כל החומר וגם להתייעץ עם בעלי מקצוע לא מקומיים.
כעבור מספר חודשים, לאחר מו"מ עם הרופאים, הגישו הרופאים את הצעתם המגובשת לפיה הרופאים לא יפתחו קליניקה בבי"ח, ובבית החולים יהיו 40 מיטות. המועצה תמסור להם את המגרש ל- 49 שנים, ובחלוף הזמן, יועברו המגרש עם כל הבניינים לרשות המועצה. תינתנה הנחות לחולי רחובות, ויהיה ייצוג למועצה בהנהלת בי"ח. סוכם כי תתקיים התייעצות עם ב"כ קופ"ח של ההסתדרות, קופ"ח עממית, מרכז הסתדרות הרופאים והדסה.
במאי 1934, התכנסה ישיבה של ועד הפועל של המועצה, בהשתתפותם של נציגי המוסדות הנ"ל שציינו בפתח הישיבה כי אומנם נחוצה הקמתו של בית חולים ברחובות, אבל לפני שמקבלים הצעתם צריך לתת תשובות לשאלות כבדות משקל, כמו למשל; מה ההשלכות להקמת בי"ח פרטי על קרקע השייכת לציבור ? כמה רופאים יהיו והאם הם מומחים ומסוגלים לנהל בי"ח כזה?, המושבה נותנת לא רק מגרש ובניין אלא גם את השם שלה, מה יקרה אם יהיה שם רע לביה"ח? האם רופאי המושבה יהיו רשאים להכניס לקוח שלהם לביה"ח ולהשתמש בשירותיו? האם זה נכון להתחייב בפני הרופאים שלא ייבנה בי"ח נוסף ?
לאחר דיון ארוך ונוקב, מתקבלת ההחלטה לבקש מהרופאים להגיש הצעתם מחדש ובה מענה לשאלות שעלו בישיבה.
ניתן ללמוד מהמסמכים שתועדו בתיקי המועצה ומקריאת הפרטיכלים של ישיבותיה, שהרופאים לא הגישו הצעה חדשה ולא התקיימו דיונים נוספים בנושא.
חקר וכתב - צביקה תדמור