בשנת 1900 העביר הברון רוטשילד את השליטה בניהול יקביו לידי חברת יק"א. חלק מאיכרי רחובות לא ויתרו על הרעיון להקים יקב לעצמם, ובשנת 1901 יצאה משלחת של איכרים לוועידה של "חובבי ציון" באודסה. נציגי רחובות ...

לעבודה המלאה - כאן לחברי "מנוחה ונחלה", שהיו סוחרים בני המעמד הבינוני וגם לאיכרים "היחידים", שיחד ייסדו את רחובות, היה מושג של ממש על ההשקעות הדרושות להקמת משקים חקלאיים הנושאים את עצמם. בראש ובראשונה...

מייסדי רחובות רצו לשמור על עצמאות כלכלית ולא להיתמך ע"י הברון רוטשילד. כמקור הכנסה הסתמכה רחובות, כמו מושבות אחרות, בעיקר על הגפנים. המתיישבים הראשונים קיוו למכור את תוצרת הגפנים, בתום תקופת הערלה, שה...

משפחת הכט התגוררה בכפר ריסקובה – מרמורוש, והיא כללה את ההורים, יוסף וחנה ותשעת ילדיהם: משה אליהו, רייזה, רבקה, אברהם ועוד חמישה ילדים: בת וארבעה בנים. המשפחה היתה עשירה ובעלת קרקעות. הבן משה אליהו, בה...

משפחת דוידוביץ מרדכי דוידוביץ נולד בשנת 1888 בכפר סרסאו ליד העיר סיגט שבטרנסילבניה. הוא שירת בצבאו של הקיסר פרנץ יוזף (הונגריה) במשך ארבע שנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה שב מרדכי לכפר ונשא...

באותו דין וחשבון של מרכז התאחדות האיכרים בארץ ישראל לשנת 1935, הוצג מצב העולים ב"עליית סיטקוב" בכל ארץ ישראל, נכון לתאריך 1 באוקטובר 1935, 5 חודשים לאחר הגיעם ארצה. על פי דו"ח זה המושבה רחובות קלטה את...

הפרוטוקולים של הוועד בהתאחדות האיכרים ברחובות מצביעים על ההכנות המפורטות שעשו חקלאי רחובות לקראת בואם של משפחות העולים- בין אם בקבלת הפנים שערכו להם ב"בית המכבי" ליד שולחנות ערוכים ובין אם במציאת דיור...

בתאריך 19.5.1935 עלתה הקבוצה הראשונה אשר מנתה 24 משפחות והגיעה לחוף יפו. קבוצה זו חולקה בין היישובים: כפר סבא (משפחה אחת), מגדיאל (משפחה אחת), חדרה (4 משפחות), בנימינה (3 משפחות), ראשון לציון (משפחה א...

תחנתו הראשונה של סיטקוב היתה בוינה, שם הוא התכוון לקבל מידע לגבי יהודי טרנסילבניה, אך הסתבר שלאף גוף ציוני אין מידע לגבי היהודים שם ואף אחד לא טרח לסייר ולהגיע לאותם כפרים יהודיים בטרנסילבניה. סיטקוב ...

כבר לקראת יציאתו של יששכר סיטקוב לדרך החלו המחלוקות, שהלכו והתגברו, למי תינתן הסמכות להחלטה על המועמדים המתאימים לעלייה. התאחדות האיכרים דרשה סמכות מוחלטת ובלעדית לנציגה- יששכר סיטקוב, זאת על רקע ידיע...

מתוך חליפת מכתבים שהתקיימה במהלך חודש נובמבר 1934 בין יצחק גרינבוים,[1] ראש מחלקת עלייה ועבודה בסוכנות היהודית לבין משה סמילנסקי מהתאחדות האיכרים, עולה כי הם הגיעו להסכמה בדבר הקצאה של 400 רישיונות (1...

רקע בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים (כחלק מהעלייה השלישית) נוצר לחץ לעלייה לארץ ישראל מצד יהודי אירופה, ובמיוחד מיהודי רוסיה ואוקראינה בעקבות גל הרדיפות והפרעות שעבר עליהם במהפכה הקומוניסטית ובמלחמת...

ביל לירידה במעמדו של ענף הגפנים , ולעלייתם של כרמי השקדים, ניטע ברחובות בשנת 1904 הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב , חלוץ הפרדסנות ברחובות. מינקוב העסיק פועלים עבריים בלבד, ופרדסו היה מעין אכסניה לפועל...

בשנת 1915 (תרע"ה) התעוררו תושבי המושבה ל"יום שחור". המכה השמינית בתורה פגעה במושבה: נחילי ארבה עלו על המושבה, אכלו את הכרמים, וגרמו לנזק כבד במושבה. מכת הארבה 1915 העיתון "הפועל הצעיר" תיאר את המכה הק...

ניהול כושל של עסקי הברון בידי פקידיו, הביא את ענף הגפנים לקשיים כספיים. בשנת 1899 ביקש הברון רוטשילד להוריד את מחירי הענבים אותם קנה מאיכרי רחובות, וכעבור שנה העביר הברון את ניהול יקביו בארץ ישראל ליד...

טרם הקמתה של רחובות, הדגישו מייסדיה את עקרון העצמאות ועבודת אדמת הקודש: "אנחנו צריכים לבנות מושבה למופת, בכספנו אנו, מבלי כל עזר או הלוואה. למען יראו כיצד בונים וכיצד מנהלים מושבה בארץ" (לוין אפשטיין)...