לעבודה המלאה - כאן הקדמה החינוך ברחובות והמאבקים על דמותו הושפעו משלושה זרמים: 1. האידיאלים של "חובבי ציון", ששאפו להביא לשינוי בדימוי של היהודי הגלותי וליצור בארץ ישראל באמצעות המבוססת על עבודת האדמה...
נמצאו 23 תוצאות
נראה כי במחצית השנייה של שנות השלושים קן "השומר הצעיר" גדל והתפתח, ולקראת סוף שנת 1940 התקיימו "בירורים" עם חברי מחלקת הבוגרים (גדוד "משמר העמק") ונמצאו כולם, 17 במספר, ראויים לקבלת סמלי התנועה, כאשר ...
ציבור הפועלים ברחובות, אשר עלה ברובו מארצות אירופה השונות הכיר, היה בעל רקע וגדל בתנועות נוער חופשיות (שאינן קשורות לשלטונות) בארצות מוצאו. ההתחלה – "הצופים" בחודש אפריל 1927 יזמו פועלי רחובות הקמת תנ...
בפגישה שנערכה בגבתון, אצל חסיה קלוץ (גרעין "גליל" למחניים), דיברו הכל באהבה רבה על שנותיהם היפות בתנועה, ויש מי שכינה זאת - "בית שני". הם נזכרו בצריף, שעבר מאחורי "יד לבנים" ואחר כך לסמטת ש"י (היום מע...
העשור שבין 1940 ל – 1950 היה ללא ספק השיא בפעילות התנועה ברחובות. רוחה (רחל) דרור (סמילנסקי) מספרת שחברים רבים הצטרפו לתנועה (בעיקר מגבתון ומשכונת היקב), ואפילו חלק מחברי "מכבי צעיר" עברו ל- מחנות העו...
ב – 1930 פעלה ברחובות קהילה קטנה של תנועת הצופים בהדרכתו של יצחק נשר , מורה לספורט שעזר לקהילה. שלמה קמינסקי סיפר על ההתארגנות של הנוער במושבה (כשלוש-ארבע שנים קודם לכן): "רצו לאחד את כוחותיהם באיזו צ...
המחנות העולים - ואלה תולדות תנועת הנוער מחנה רחובות - השנים הראשונות מחנה רחובות - משנות הארבעים לשנות הששים - מ"תור הזהב" לסופה של תקופה זכרונות חקרה וכתבה - שלומית קוצר
תנועת המחנות העולים צמחה מתוך חוגי הנוער הלומד. ראשיתה בהתארגנות תלמידים בגימנסיה "הרצליה" בשנת תרפ"ז (1926), ומשם התפשטה לבתי ספר תיכוניים נוספים. העבודה בקיבוץ בחופשת הקיץ וההליכה ברגל בשבילי הארץ, ...
בראשית תנועות הנוער הנן ארגוני נוער מיוחדים שקמו החל מהמאה ה-19 על רקע המשברים החברתיים-תרבותיים שפקדו את אירופה. התנועות, שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי, היוו ביטוי לתרבות נוער ייחודית. תנועות הנוער הראשו...
בשנת 1947 עבר ר' צבי יהודה מלצר מפרדס-חנה לרחובות, על מנת לכהן כרבה של העיר. עם מעברו לרחובות, העביר אליה גם את ישיבתו ונתן לה שם חדש – "ישיבת הדרום". הישיבה שוכנה בתחילה בבית הכנסת המרכזי, ואחר כך עב...
בשנת 1941 נעשה הניסיון הראשון להקים בית ספר דתי לבנות, ע"י ר' מ.מ. מלוק שלא רצה לשלוח את בתו לבית ספר חילוני. הוא אסף 7 בנות, שכר חדר צר בשכונת שעריים, שכר מורה שהגיעה מקיבוץ "חפץ חיים", והניח בכך את ...
הרב א' מאיר קובנר יסד בשנת 1937 את ישיבת "פורת יוסף" בשעריים. כתב על כך ט"ז מילר: "יודע אני ומכיר את הנחיצות בקיום הישיבה בקרב עדת אחינו התימנים ... רבים הם בין צעירי התימנים מוזנחים בחינוך ... אני בא...
הרעיון להקים תיכון ברחובות הועלה עוד בשנת 1932 על ידי יצחק וולקני, מנהל תחנת הניסיונות ברחובות. עיתון "הארץ" פרסם את רעיונו של וולקני: "בישיבת מועצת המושבה הרצה מר יצחק וולקני על דבר ייסוד בית ספר תיכ...
בסוף שנת 1933, ביוזמת נציגי הפועלים, הוקם בית ספר עממי נפרד לילדי הפועלים. בית הספר הוקם בתחילה בקבוצת שילר, משתי סיבות: 1. אסור היה לקיים שני בתי ספר עממיים במושבה 2. הסביבה בקיבוץ התאימה יותר לחינוך...
שכונות שעריים וכפר מרמורק זכו למוסדות חינוך נוספים ומשוכללים, ביוזמתה של מאיה רוזנברג, שעשתה גדולות בשדה החינוך בישוב. בשנת 1929 הונחה אבן הפינה לראשון במוסדותיה: מעון יום לילדים בשכונת שעריים. המוסד ...
שנים רבות היתה שכונת שעריים נפרדת מרחובות, והדבר היה נכון גם בחינוך הילדים. בצריף בשכונה למדו הילדים מפי חכם את אותם הלימודים המסורתיים כמקובל בתימן. בית הספר העברי של המושבה לא משך את לב אנשי שעריים....
בשנת 1919 הוקם בשעריים גן הילדים הראשון, לאחר שאנשי ועד הפועלים ערכו נשף שהכנסותיו בסך 500 פרנק, הוקדשו לפתיחת גן לילדי התימנים. הנשף נערך בשנת 1918, ורק כעבור שנה נמצא מבנה מתאים לגן. העיתון "הפועל ה...
הגן שכן בתחילה בחדר שנשכר עבורו בבית "מנוחה ונחלה" (כיום רח' יעקב מס' 17). בשנת 1902 (תרס"ב) נבנה מבנה ייעודי עבורו. הגן נבנה מכספי חברת "כרמל " , שבנתה גם את בית הספר . הגן נמצא ברחוב יעקב, צמוד לבית...
בעקבות המחלוקות בנוגע לתוכנית הלימודים בבית הספר העממי, הוציאו מספר הורים את ילדיהם מבית הספר והקימו את "תלמוד תורה" (ת"ת). בשנת 1904 אישר הוועד להקים מבנה לת"ת על אדמתו של יעקב ברוידא, יושב ראש אגודת...
בית הספר העממי הוא בית הספר הראשון במושבה, הוא החל את פעילותו בשנת 1893. בימיה הראשונים של המושבה התנהלו הלימודים ב"שָלָאש", המִבנֶה הציבורי הראשון ברחובות, ובצריף ברחוב בנימין. המבנה הייעודי נבנה בשנ...
בית הספר הראשון במושבה, שהחל את דרכו בשנת 1893, גרם לחילוקי דעות רבים, בעיקר סביב תוכנית הלימודים, בין הקבוצות השונות במושבה – חילוניים, דתיים, פועלים ותימנים. במהלך השנים הקים כל מגזר בתי ספר וגני יל...
לוין אפשטיין, שחיפש מנהל לביה"ס, קיבל המלצה על שמחה וילקומיץ מוילנה. וילקומיץ הסכים להצעה ללמד ברחובות, והגיע למושבה בשנת 1897. השניים בנו תוכנית לימודים חדשה, שכללה: לימודי קודש (חומש, תנ"ך, דיני "שו...
"בימים הראשונים ליסוד המושבה, היינו עסוקים כל כך בענייני ההתיישבות השונים, שלא עלה כלל על דעתנו, כי צריכים אנו לדאוג תיכף ליסוד 'תלמוד תורה' בשביל הילדים הרכים", כך כותב לוין אפשטיין בזיכרונותיו. אלא ...