עד שנת 1933 לא היה פיקוח על תעריפי הנסיעות (למעט הרכבות שבהן נמכרו כרטיסים עוד בתקופה העותומאנית). תעריפי הדיליז'נס ומחירי הנסיעה במכוניות נקבעו ע"י תקנות פנימיות של המפעילים ו/או ועד המושבה. בשירותים...

" הדרום " - גוטקין שמואל, גלזר יעבץ, גרוס אליעזר, דוכובני חיים, ליפבסקי נחום, ליפקין-יציב אבנר, מלין משה, פומרנץ זיסקינד, פליישמן ראובן, צירקין צבי, קולודנר אליעזר, רכטמן משה מוניות - אלינר יצחק, גורל...

התהוותה של התחבורה הציבורית הממונעת בארץ ישראל החלה עם סיום מלחמת העולם הראשונה. הצבא הבריטי המנצח בפיקודו של הגנרל אדמונד ה' אלנבי, התארגן לעתות שלום. כמויות גדולות של עודפי ציוד ורכב נמכרו במחירים ז...

משה, בן חיה ויוסף רכטמן, נולד בשנת תרס"ב (1902) בירושלים. המשפחה עברה לרחובות בשנת תרע"א (1911). האב יוסף היה בעל דיליז'נס (הראשון ברחובות), והוא הוביל נוסעים בקו: רחובות, ראשון- לציון, יפו, ומאוחר יו...

מסילות הרכבת בארץ ישראל נבנו ונסללו על ידי השלטון העות'מאני ולאחריו על ידי הבריטים. התורכים בנו את מסילת הרכבת החיג'אזית ,שחיברה את העיר דמשק שבסוריה לעיר מדינה שבערב הסעודית. שלוחה של מסילה זו חיברה ...

יוסף בן משה-מרדכי נולד בא' אדר תרל"ד (1874) בירושלים. עד שנת 1911 גר עם אשתו חיה-חנה וילדיו משה (נולד ב-1902) ו מלכה (נולדה ב- 1904) בירושלים. בשנת תרע"א (1911) עברה המשפחה להתגורר ברחובות- לא לפני שה...

הדיליז'נס הוא למעשה עגלה בעלת ששה עד תשעה מקומות ישיבה, רתומה לשניים עד שלושה סוסים, הבנויה על קפיצים לבלימת התנודות וגג המצל על הנוסעים בקיץ ומחסה מהגשם בחורף. משך הנסיעה מרחובות ליפו ארך כשעתיים וכך...

שמואל ריבוצקי היה בעל עגלה ומכך היתה פרנסתו. הוא היה בין הרוכבים מקבלי פניו של הרצל בביקורו ברחובות בשנת 1898. היה נשוי ל חוה ריבוצקי . המשפחה נאלצה לעזוב את המושבה בשל מחלת עיניים קשה.

נולד ברוסיה בשנת 1835, עלה לארץ בשנת 1888 עם קבוצת של 25 איכרים שהתארגנו להתיישב ולהתפרנס כחקלאים. הם התיישבו בקסטינה, אך בעקבות תקריות ביטחוניות חמורות מצד הכפרים הערבים וכן בעיות כלכליות ננטשה ההתיי...

הצורך בקשר תחבורתי של המושבה עם "העולם הגדול" התעורר כבר עם הקמתה בשנת 1890. בתקופה זו הדרכים בארץ היו בעיקר שבילי חול. אפשרויות התחבורה בנסיעות אישיות ובהעברת משאות היו ברגל או על גבי בהמת משא כלשהי ...

הפרוטוקולים בארבעת העשורים הראשונים של המושבה, בשנים תרנ"א עד תרצ"א, 1891 עד 1931 מבוא המושבה רחובות נוסדה בשנת תר"ן – 1890 כמושבה חקלאית של עובדי אדמה. במהלך שנותיה נוספו במושבה כיחידים בעלי מקצוע שו...

דרורה, נולדה ב- 1911 במרחביה שבעמק יזרעאל. אביה צבי בקר עלה לארץ מקווקז ב- 1905 ואמה אסתר לבית שטורמן, עלתה עם משפחתה לארץ מקייב בשנת 1906. אביה ואמה היו בין מניחי היסוד לארגון המחתרתי "בר גיורא" ובין...

אחת השכונות הוותיקות ביותר ברחובות היא שכונת פועלים, הראשונה בארץ ישראל. מצבם של הפועלים במושבה הצעירה (סוף המאה ה- 19) היה קשה, והם גרו בכל אשר מצאו - בתים, חדרים, מרתפים, עליות גג ואפילו אורוות. לאח...

שכונה בדרום-מזרח העיר. נוסדה בשנת 1951, ביוזמת ההסתדרות. בשנותיה הראשונות של רחובות היו באזור כרמים של אנשי "מנוחה ונחלה" - פיינשטיין יעקב ישראל, רפאלקס ואחרים. בשנת 1908 עקר פיינשטיין את כרמו ונטע פר...

סיפורה של השכונה מתחיל בשורשיה של משפחת פינץ, ככל הנראה בספרד, שגלגוליה עוברים דרך פורטוגל, ז'נבה ואיזמיר. בסוף המאה ה- 19 נולד משה פינץ באיזמיר ונשלח ללמוד באי רודוס בישיבה למחוננים. באותה עת היוו הי...

שכונת מילר נמצאת מדרום לפקולטה לחקלאות. בשנת 1906 קנתה המושבה רחובות באמצעות חברת "גאולה", שמאיר דיזנגוף שימש כמזכיר שלה, 2,870 דונם מאדמת רמלה, ובהם נכלל החלק המזרחי של "הר החול" (עליו חיכו רוכבי הסו...

שכונת מילצ'ן נמצאת בדרום-מערב העיר, ממערב לשכונת אושיות, בסמוך לשכונת שעריים. השכונה קרויה על שם אבי המשפחה - חיים אליעזר מילצ'ן, משפחת מייסדים שבניה היו מראשוני החקלאים ברחובות. השכונה בנויה על שטח ש...

השכונה נמצאת בדרום-מזרח העיר. נבנתה בשנת 1935, על אדמה שהייתה שייכת לאהרון אייזנברג. באחת מתוכניותיו האחרונות רצה לייסד "חברה למשקי עזר" על מנת להקל על מצבו של הפועל במושבה, כך שלא יהיה תלוי בעבודה חק...

ברחובות למעלה מארבעים שכונות, חלקן ותיקות וחלקן הוקמו בעשורים האחרונים. מאז היות רחובות לעיר (1950) ניתנו שמות השכונות ע"י מועצת העירייה. לפני כן ניתנו השמות ע"י הגופים שהקימו אותן - כמו הסוכנות היהוד...

כיהן כראש עיריית רחובות בשנים 2009-1998 יהושע (שוקי) בן פניה ומרדכי פורר, נולד ברחובות בשנת 1944. סבו – יעקב פורר, היה מראשוני רחובות. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר ע"ש סמילנסקי. בצבא שירת בלהקת ח...

כיהן כראש עיר בשנים 1998-1993 יעקב סנדלר, בנם של ציפורה וראובן, נולד ב- 22.5.1939 ברחובות. בשנת 1954 סיים את לימודיו היסודיים בבית ספר "בית חינוך" ברחובות. בשנת 1957 סיים את לימודיו התיכוניים ב-"תיכון...

כיהן כראש עיר בשנים 1993-1989 מיש בן רות (לבית אולנדורף - שימשה כאחות ציבורית במשרד הבריאות) ואלפרד לפלר (עבד כלבורנט ראשי במכון וויצמן, נמנה על צוות ההקמה של מכון זיו) נולד ב-20.11.1939 ברחובות. את ל...

כיהן כראש עיר בשנים 1989-1978 יחזקאל בן משה ודבורה קניקסברג, נולד בשנת 1932 בפולין, והגיע לרחובות שהיה בן שנתיים. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר עממי (סמילנסקי) בעיר, והמשיך בתל אביב בגימנסיה הריאל...

כיהן כראש עיריית רחובות בשנים 1970 - 1979. שמואל, בן יוסף רכטמן ושמחה לבית חסון, נולד ב- 1924 ברחובות. אביו, שהיה אחד מראשוני בעלי הדיליז'נס במושבה, הגיע אליה מירושלים בשנת 1911. שמואל למד בבית-ספר עמ...

כיהן כראש העירייה בשנים 1970-1967 משה ברזילי נולד בלוטוביסקה, גליציה ב- ז' בשבט תרנ"ט (18.1.1899). הוא למד ב"חדר" ובבית מדרש בפישמישל. סיים בי"ס תיכון למסחר וניהל בית חרושת. נתמנה למנהל בנק קואופרטיבי...

כיהן כ ראש עירייה 1955- 1967 יצחק כ"ץ, בן חיה וחיים לייב, נולד ב-19.10.1911 בשבלי שבליטא. בשנת 1924 בהיותו בן 13, עלתה משפחתו לישראל, לעיר תל-אביב. יצחק למד ב- "גימנסיה הרצליה", ועם סיום לימודיו החל ל...

בן ציון נולד ב- 5.5.1900, ו' אייר תר"ס, נפטר ב - 17.4.1985, כ"ז בניסן תשמ"ה. כיהן כראש המועצה בשנים , 1950-1946, כיהן כ ראש עיר בשנים 1955-1950 בן-ציון, בנם של בצלאל (בעל בית מרקחת) ואיטה הורביץ, נולד...

כיהן כראש המועצה בשנים 1931-1945 יהודה גורודיסקי, בן נעשה ויצחק יוסף, נולד ב-כד' כסלו תרמ"ה (1884) במיר, פלך במינסק שברוסיה הלבנה. בשנת 1896 בהיותו בן 12, עלה עם הוריו לארץ ישראל. הם התיישבו ברחובות ב...

כיהן כראש המועצה המקומית בשנים 1930-1924 אפרים זק"ש, בנם של בן ציון ויהודית, נולד בי"ח ניסן תרי"ח (1858) בעיירה יעלוק שבפלך קובנה. מצד אביו הוא מצאצאי הגאון מוילנה. כיאה לשיוך המשפחתי, התחנך אפרים ב"ח...

כיהן כראש המועצה בשנים 1924-1923 יצחק, בן הרב מאיר יחיאל מיכל כהנא ומושה בת הרב אברהם צבי אייזנשטט, נולד ב-ו' סיוון תרל"א (1871) בעיר אושמיאנה שבפלך וילנה. יצחק קיבל חינוך מסורתי ותורני ב"חדר" ובישיבו...

כיהן כראש הוועד בשנים 1922-1901 אהרון אייזנברג, בן הרב אברהם משה "בעל-השם" ורחל, נולד ב-ג' כסלו תרכ"ד (1863) בעיר פינסק ברוסיה. אביו שהיה מוסמך לרבנות אך לא עסק בכך, דאג שבנו ילמד אצל טובי המלמדים בעי...

כיהן כראש הוועד בשנים 1900-1890 אליהו זאב לוין אפשטיין בן לשמואל ולאיגה לבית רוקח, נולד בכ"ד תמוז תרכ"ד (28 ביולי 1864) בולקובינסק שבפולין. אביו היה למדן מופלג, אך פרנסתו הייתה מבית מסחר לספרים "לוין ...

רחובות נוסדה ב - 1890, ונוהלה לאורך השנים על ידי שלושה גופים: ועד המושבה , מועצה מקומית ו עירייה . במשך 33 השנים הראשונות לחיי המושבה, הגוף שהוביל וניהל את רחובות היה ועד המושבה . בראשות הוועד עמד נבח...

משפחת הכט התגוררה בכפר ריסקובה – מרמורוש, והיא כללה את ההורים, יוסף וחנה ותשעת ילדיהם: משה אליהו, רייזה, רבקה, אברהם ועוד חמישה ילדים: בת וארבעה בנים. המשפחה היתה עשירה ובעלת קרקעות. הבן משה אליהו, בה...

משפחת דוידוביץ מרדכי דוידוביץ נולד בשנת 1888 בכפר סרסאו ליד העיר סיגט שבטרנסילבניה. הוא שירת בצבאו של הקיסר פרנץ יוזף (הונגריה) במשך ארבע שנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה שב מרדכי לכפר ונשא...

באותו דין וחשבון של מרכז התאחדות האיכרים בארץ ישראל לשנת 1935, הוצג מצב העולים ב"עליית סיטקוב" בכל ארץ ישראל, נכון לתאריך 1 באוקטובר 1935, 5 חודשים לאחר הגיעם ארצה. על פי דו"ח זה המושבה רחובות קלטה את...

הפרוטוקולים של הוועד בהתאחדות האיכרים ברחובות מצביעים על ההכנות המפורטות שעשו חקלאי רחובות לקראת בואם של משפחות העולים- בין אם בקבלת הפנים שערכו להם ב"בית המכבי" ליד שולחנות ערוכים ובין אם במציאת דיור...

בתאריך 19.5.1935 עלתה הקבוצה הראשונה אשר מנתה 24 משפחות והגיעה לחוף יפו. קבוצה זו חולקה בין היישובים: כפר סבא (משפחה אחת), מגדיאל (משפחה אחת), חדרה (4 משפחות), בנימינה (3 משפחות), ראשון לציון (משפחה א...

תחנתו הראשונה של סיטקוב היתה בוינה, שם הוא התכוון לקבל מידע לגבי יהודי טרנסילבניה, אך הסתבר שלאף גוף ציוני אין מידע לגבי היהודים שם ואף אחד לא טרח לסייר ולהגיע לאותם כפרים יהודיים בטרנסילבניה. סיטקוב ...

כבר לקראת יציאתו של יששכר סיטקוב לדרך החלו המחלוקות, שהלכו והתגברו, למי תינתן הסמכות להחלטה על המועמדים המתאימים לעלייה. התאחדות האיכרים דרשה סמכות מוחלטת ובלעדית לנציגה- יששכר סיטקוב, זאת על רקע ידיע...

מתוך חליפת מכתבים שהתקיימה במהלך חודש נובמבר 1934 בין יצחק גרינבוים,[1] ראש מחלקת עלייה ועבודה בסוכנות היהודית לבין משה סמילנסקי מהתאחדות האיכרים, עולה כי הם הגיעו להסכמה בדבר הקצאה של 400 רישיונות (1...

רקע בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים (כחלק מהעלייה השלישית) נוצר לחץ לעלייה לארץ ישראל מצד יהודי אירופה, ובמיוחד מיהודי רוסיה ואוקראינה בעקבות גל הרדיפות והפרעות שעבר עליהם במהפכה הקומוניסטית ובמלחמת...

ביל לירידה במעמדו של ענף הגפנים , ולעלייתם של כרמי השקדים, ניטע ברחובות בשנת 1904 הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב , חלוץ הפרדסנות ברחובות. מינקוב העסיק פועלים עבריים בלבד, ופרדסו היה מעין אכסניה לפועל...

בשנת 1915 (תרע"ה) התעוררו תושבי המושבה ל"יום שחור". המכה השמינית בתורה פגעה במושבה: נחילי ארבה עלו על המושבה, אכלו את הכרמים, וגרמו לנזק כבד במושבה. מכת הארבה 1915 העיתון "הפועל הצעיר" תיאר את המכה הק...

ניהול כושל של עסקי הברון בידי פקידיו, הביא את ענף הגפנים לקשיים כספיים. בשנת 1899 ביקש הברון רוטשילד להוריד את מחירי הענבים אותם קנה מאיכרי רחובות, וכעבור שנה העביר הברון את ניהול יקביו בארץ ישראל ליד...

בשנת 1950 שינה משרד הפנים את מעמדה של רחובות ממועצה מקומית לעירייה. ההכרזה על רחובות כעירייה התבצעה לאחר שיו"ר המועצה המקומית, בן-ציון הורוביץ, פנה לממונה על המחוז וביקש להכריז על רחובות כעירייה. הנימ...

בית המועצה בשנת 1922 הציע הנציב העליון, הרברט סמואל, להפוך את המושבה למועצה מקומית. חברי האסיפה הכללית , שביקשו לשמור על עצמאות המושבה, דחו את הרעיון באמרם: "לא מדובשה של סמכות מוכרת ולא מעוקצה של חוק...

בין הוועד החקלאי ל מועצת פועלי רחובות , שני גופים שייצגו קבוצות שונות ודעות חברתיות שונות לחלוטין, היו מתחים רבים. סכסוכים פרצו ביניהם בעיקר על רקע הבנייה במושבה. אחד הסכסוכים הקשים היה כאשר אחד מבני ...

בשנת 1920 הונח היסוד להסתדרות הכללית של הפועלים בארץ, שנקראה אח"כ לשם קיצור "ההסתדרות". גם ברחובות, כמו בשאר המושבות, הוקמה ע"י "ההסתדרות" מועצה של הפועלים המקומיים – "מועצת פועלי רחובות" (מ.פ.ר). מ.פ...

בשנת 1923 נקראה אסיפה כללית של כל החקלאים במושבה, והוחלט להקים ועד חקלאי מיוחד לענייני החקלאים. הצורך בהקמת הוועד החקלאי התעורר עם העלייה במספר התושבים הלא חקלאיים ברחובות, והצורך להקים ועד, שיגן על ע...