הגבלות שהוטלו על נתיבי השייט, גרמו להפסקת היצוא והיבוא, בהם משלוחי פרות ההדר שהיו חלק ארי מהחקלאות במושבה, האבטלה רבתה והפגיעה בחקלאים הייתה קשה . ההכנסות מהמסים ירדו ולכן נאלצו לקצץ במספר השומרים.[1]...
נמצאו 20 תוצאות
ב -1 לספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת הצבא הגרמני לפולין. במושבה נערכו לבאות, ובמאי 1941 הוקמה ועדת מצב בת שלושה חברים. תפקידה היה לדאוג למושבה בשעת חירום, לבדוק כשרות שירותי כיבוי אש, מג...
רקע - כללי: השנים 1947-1940 אופיינו בתהפוכות ובאירועים רבים, אשר בסופם הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל, פרצה מלחמת העצמאות והוקמה מדינת ישראל . עוד בטרם הספיק היישוב בארץ להתאושש ממאורעות 1939-1936, ...
העלייה החמישית שהחלה אחרי מאורעות תרפ"ט והתגברה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הביאה לשגשוג כלכלי של הישוב בארץ. מציאות זו גרמה לחששות של ההנהגה הערבית בארץ, מהאפשרות שהיהודים יהפכו לרוב. הציבור הערב...
בשנות השלושים, מנתה המושבה כ-6,000 נפש. שטח המושבה השתרע על כ- 16,000 דונם, מתוכם 10,231 ד' פרדסים [1]. אחרי מאורעות תרפ"ט חזרו רוב הפועלים הערבים למושבה, ואילו מספר הפועלים היהודים היה מועט. פרדסנים ...
בשוך מאורעות תרפ"ט, נראה היה כי החיים שבים למסלולם. כ- 1,200 פועלים ערבים שבו לעבוד במושבה, ותפסו את מקום הפועלים היהודים. מועצת פועלי רחובות פעלה לצמצום האבטלה ולקבלת פועלים יהודים במקום ערבים. ב-193...
רקע בירושלים היו שתי חמולות ערביות, שנאבקו על ההגמוניה בציבור הערבי בארץ. האחת, של החוסיניים בראשות המופתי, חאג' אמין אל חוסיני, והשנייה של חמולת הנאשאשיבים,שאף זכתה בבחירות לראשות עיריית ירושלים. המו...
רקע – מאורעות תרפ"א באפריל 1920 התקיימה בסן רמו שבאיטליה ועידה, בהשתתפות ראשי ממשלות צרפת, בריטניה, איטליה, יוון וכן נציגים מכמה ממדינות אירופה. הוועידה דנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית, והחליטה, להכיר ...
רקע כללי - מ"השומר" לארגון "ההגנה" עם סיום מלחמת העולם הראשונה, ניסה ארגון "השומר" לחדש את ימיו. חלק מחבריו, שהתגייס לשורות הגדוד העברי, השתחרר ושב לפעול. לשורותיו נקלטו צעירים מבני העליות השנייה והשל...
לכבוד ועד המושבה רחובות א.נ. לפני חודשים נגשנו לוועד המושבה שימציא לשכונתנו רובים ממשלתיים כמו המושבה. כמובן הבטיחו שישלחו מכתב ממשלה בעד---רובים לשכונה. אחרי זמן נודע לנו שכבר קיבלו איזה רובים . נגשנ...
המתח בין האיכרים לבין אנשי "השומר" והפועלים הלך וגבר. דרישתו של גלעדי מוועד המושבה לפטר את כל פועלי זרנוגה תוך עשרה ימים, לא נתקבלה. (1) באותו היום שלחו 26 איכרים מרחובות , בהם ענטין, מילר ופדובה, מכת...
ב- 23.7.1913 עברה שיירת גמלים של ערביי זרנוגה בין כרמי ראשון לציון לנס ציונה. אנשי השיירה עצרו ליד כרם ומילאו סלים בענבים. השומר שהבחין בכך, דרש מהם להחזיר את הגניבה, אך הם בתגובה התנפלו עליו, היכו או...
בשנת 1911 החליטה האסיפה הכללית לקבל את תנאי "השומר" ולהעביר לידיו את השמירה, וב- 6 לנובמבר באותה שנה עברה השמירה לידי הארגון. בתנאי ההסכם נקבע, כי הארגון נוטל על עצמו את השמירה על המושבה, שדות המזרע ו...
רקע הצורך בשמירה עברית צמח כבר בתחילתה של העלייה הראשונה. במושבות פעלו השומרים הראשונים- אברהם שפירא בפתח תקווה, שהיה ממקימי השמירה העברית בכל הארץ. לוגר , שנפל על משמרתו בגדרה, לוליק , שנדד בין המושב...
בתקופה זו היו שנים בהן השומרים היו ערבים. בראש אחת הקבוצות ששמרה כ- 8 שנים עמד ערבי, שכינויו היה 'הכושי' . השומרים הערבים האלה, לא מנעו את הגנבות, שאף הלכו והתרבו (1). לעתים השומרים היו יהודים, חלקם ב...
רקע בשנים אלה רוב השטחים החקלאיים של המושבה היה מוקדש לנטיעות ורק חלק קטן לפלחה. תחילה, עיבדו האיכרים בעצמם את הקרקע, אך מאוחר יותר החלו להחכיר את השטחים לערבים. יתכן שהמצב הכלכלי הקשה של חלק מהמתיישב...
שבט קטן של בני סטריה נטש את המדבר ונטה את אוהליו על גבעות באדמות דוראן (משני עברי רחוב בהרצל כיום) (1) . בשבט היו כארבעים גברים מבוגרים, שהתפרנסו מרוכלות ומעיבוד חלקות אדמה קטנות. לא אחת פשטו בני הנוע...
הניסיונות לקיים יחסי שכנות טובים עם השכנים הערבים לא הועילו. נהוג היה בארץ כי רעיה מותרת לכל על אדמה לא זרועה. ברחובות היו חלקות בין כרמי הענבים, וערביי זרנוגה נהגו להעלות את עדריהם במזיד על שדות המזר...
בתחילת דרכה של המושבה פעל רק שומר לילה אחד קבוע, אליו הצטרפו בתורנות שומרים מבין האיכרים: בקיץ - שומר נוסף אחד, ובחורף שני שומרים. על הגבעה ליד בית דונדיקוב הקימו צריף בו יכלו השומרים למצוא מחסה מהגשם...
הקמת מושבות העלייה הראשונה, הביאה לגל תקריות בין המתיישבים החדשים לשכניהם הערבים. כך היה גם בין אנשי רחובות לשכניהם, בעיקר עם ערביי זרנוגה ועם הבדווים משבט סטריה. היחס העוין של השלטון העות'מאני להתייש...