מחקר וכתיבה: צבי תדמור הקדמה בלכתך ברחובות שכונת שעריים אתה עובר בין בתי השכונה, מסתכל ורואה פה ושם בית ישן בן קומה אחת עם גג רעפים אדום ובחזיתו שער כניסה לחצר שנבנה לפני מאה ועשר שנים, לצידו בניינים ...
נמצאו 31 תוצאות
חודש לפני פתיחת חגיגות ה-80, ראש העיר שמואל רכטמן קיים מסיבת עיתונאים, בה הודיע על מועד פתיחתן ב- 14 ביוני 1970. הוא פירט בפני העיתונאים את התוכנית, וציין כי ראש הממשלה ושרים ישתתפו בחגיגות ויריד יעמו...
במועצה המקומית רחובות ציינו לראשונה, לקראת מלאת לה שישים שנים (1950), כי היא תחוג את יובליה בט"ו באב. ההסבר שניתן לכך הוא יום הנחת אבן הפינה ל בניית בתיה הראשונים של המושבה. מעניינת העובדה כי עשר שנים...
כפר מרמורק נוסד ב- ז' כסלו תרצא (24.11.1930). מייסדי הכפר הם אנשי העלייה השנייה, שעלו ממחוז שרעב בתימן בשנת 1912 והתיישבו בקבוצת כנרת. אחרי שמונה עשרה שנים של האחזות וייבוש ביצות, נאלצו לעקור למען הרח...
ב-ו' תשרי תר"ע, 21 בספטמבר 1909, נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה, שנקראה בשם "שעריים". תחילה נבנו שלושה בתים דו-משפחתיים, מלבני חומר (טין ובוץ). אח"כ נוספו שלושה בתים, שנבנו כמו במושבה – מאבני כו...
לאחר תלאות רבות הגיעה בשנת 1907 לחוף יפו שיירת עולים מצעדה שבתימן. משנודע דבר בואם לאיכרי רחובות, שלחו ליפו את יהודה גורודיסקי, שהזמין אותם לרחובות. תשע משפחות הגיעו לרחובות ובראשם עמד החכם אברהם עפג'...
כפר גבתון הוקם באוגוסט 1933, על פני 270 דונם בין רחובות לזרנוגה. כפר גבתון נכלל בתוכנית של "התיישבות האלף", לפיה היה צריך לקבל קרקע נוספת לפיתוח משק מטעים, אך התוכנית לא יצאה לפועל ולכל מתיישב נותרה ח...
בשנת 1932 עלו שלושים משפחות על נחלה בת 580 דונם, מזרחית לרחובות. אדמת הכפר נקנתה מתושבי עקיר, בעזרת קק"ל ומשה סמילנסקי. 1932 היתה שנת היובל החמישים לעליית הביל"ויים, והמתיישבים החליטו לקרוא למושב החדש...
קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם ע"י נוער בן הארץ. בשנת 1926 הגיעה לרחובות קבוצה של נערים ונערות של "הנוער העובד". הם קיבלו מגרש בן 10 דונם ועיבדו אותו. בתום העונה הצטרפו אליהם בני קבוצות נוספות. כעב...
בגרעין הקבוצה שהקימה את גבעת ברנר, היו שלושה עשר צעירים יוצאי ליטא, אשר הגיעו לרחובות בשנת 1926. כשמספר חברי הקבוצה התקרב לשלושים הם חכרו במושבה חמישה דונם למחנה. בראשית 1927 הצטרפה הקבוצה לקיבוץ עין-...
בשנת 1927 הגיעו ראשוני המתיישבים מקבוצת שילר לרחובות, מהכשרתם בקרית ענבים. העלייה לקרקע נעשתה בהושענא-רבה 1928. עשרים אנשים התיישבו בנחלה בת 355 דונם וקראו לקיבוץ החדש "קבוצת שילר", על שמו של שלמה שיל...
רחובות שימשה בסיס הכשרה והתארגנות לקבוצות, שהקימו יישובים רבים, ביניהם הקיבוצים והיישובים הסמוכים לרחובות: קבוצת שילר גבעת ברנר נען כפר ביל"ו גבתון יישובים אלה, שכונו "בנותיה של רחובות" - "כבר הגיעו ל...
בשנת 1904 החלה העלייה השנייה, שבאה להמשיך את מפעלה של העלייה הראשונה. העולים הראשונים שבאו לרחובות היו חבורה של "פועלי ציון" מהעיר הומל. הם היו חמישה עשר במספר וביניהם אשה אחת, חיה שרקה . משנודע כי לא...
במשך כעשרים שנה לא הרחיבה המושבה את גבולותיה, עד שהגיע מאנגליה יוסף אלקס ורכש 350 דונם מאדמות עקיר. על סמך הניסיון הזה התחיל משה סמילנסקי לקנות בשביל צעירי המושבה חלקות אדמה נוספות מעקיר. אח"כ קיבלו ס...
תושבי רחובות וראשיה, שלא הסתפקו באדמות הקיימות, רכשו עם השנים קרקעות נוספות והרחיבו את גבולות המושבה. הרכישות בוצעו פעמים רבות בעזרת תרומותיהם וסיועם של יהודים בעלי הון וחברות מאירופה. בשנת 1896 קנתה ...
מלבד רחובותיה הראשונים של המושבה - רחוב יעקב, רחוב בנימין ורחוב עזרא המרוחק, הוקם רחוב מנוחה ונחלה, שכונה "רחוב המיליונרים", לכבוד מספר אנשים אמידים, שבנו את בתיהם ברחוב זה. המגרש הגדול של בתיה מקוב ח...
הבתים הראשונים נבנו בתחילה כרפתות, על-פי הרשיונות שהשיג יהושע חנקין. על פי החוק התורכי אסור לשוטר להרוס בניין שהוקם גגו, אלא על פי משפט. וכך, לאחר שהשוטרים התורכים, שהשגיחו על הבנייה, עזבו את המקום, ה...
בט"ו באב (1890), חג הכרמים והאוהבים, הניחו המתיישבים הראשונים את אבן הפינה לבית הראשון ברחובות – ביתו של לייב יוסיסוב (שלימים שינה את שמו ליוספזון). אחד מסיפורי הפולקלור, עוסק בקביעת מיקומם של שני הבת...
בהמלצתו של אהרון אייזנברג, החליט יהושע חנקין לרכוש בכל זאת את הקרקע ושילם עבורה דמי קדימה, שלווה מסוחר מביירות בשם מנדלסון . ב-ז' באדר תר"ן (27 בפברואר 1890) נחתם החוזה בין חנקין לבין בעל האדמה, לרכיש...
בשנת 1873 העמידה הממשלה התורכית את אדמת דוראן למכירה. בין האנשים שביקשו לרכוש את האדמה היו יואל משה סלומון וחבריו, שהקימו בהמשך את פתח-תקווה. הם נאלצו למשוך ידם מהרכישה, בעקבות לחצו של הפחה התורכי. לב...
אהרון אייזנברג, איכר מנס-ציונה, חלם על הקמתה של מושבה יהודית על אדמות דוראן – שטח עזוב בין נס-ציונה לעקרון. האדמה היתה שייכת לערבי נוצרי מיפו, שהחכיר אותה לבדואים. אייזנברג הלך בעקבות חלומו ורתם אליו ...
בפינה הדרום-מערבית של כפר גבירול, סמוך למושב גאליה, נמצא תל א-שלף . בתל נמצאו שרידים כנעניים, פלשתיים וישראליים. יש הסבורים שכאן שכנה אלתקה. אלתקה מופיעה ברשימת ערי דן (יהושע י"ט ,מ-מ"ו) וערי הלויים (...
באזור בו נמצא כיום מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה...
רוב המתקן נחשף בשנת 1976. חלקו הדרום-מזרחי נהרס וחלקו הדרום-מערבי לא נחפר. המתקן היה כנראה גת ציבורית לדריכת ענבים, מתקופת המשנה והתלמוד, ופעל בתקופת היישוב "דורון" . גת סימטרית, גדולה ומורכבת, הבנויה...
היישוב היהודי המזוהה עם רחובות הוא "דורון" – יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו התפרנסו בעיקר מכרמי גפנים וזיתים. ברחוב דונדיקוב, התגלתה בשנת 1976 גת לדריכת ענבים , המצטיינת בגודלה ובמורכבותה. בגלל ג...
רחובות הוקמה על אדמת "דוראן", שטח שומם שהשתרע בין נס-ציונה לעקרון. על אחת הגבעות במרכזו של השטח נותרו שרידי יישוב עתיק, שכונו בפי הערבים "חירבת דוראן". על גבעה זו נבנה הבית השלישי במושבה, ביתו של דונד...
בשנת 1890, לאחר חג הפסח, הצטרפו לוין-אפשטיין, יעקב ברוידא, לייבוש דוידזון ובצלאל קורלאנדסקי , אל שיירת חובבי ציון. השיירה יצאה לארץ, בראשותו של הרב שמואל מוהליבר , כדי לבדוק את האפשרויות להתיישבות באר...
בז' באדר 1889 נוסדה באודסה אגודת "בני משה", שבראשה עמד אחד העם. האגודה נקראה ע"ש משה רבנו, שלפי המסורת נולד ומת בז' באדר. "בני משה", שהיו חובבי ציון נלהבים, נהגו לעבור בבתים כדי לאסוף כספים לישוב ארץ ...
חלומם של אהרון אייזנברג ושל "היחידים" שהצטרפו אליו, להקים מושבה יהודית על אדמות דוראן, השתלב בחלומם של קבוצת יהודים מוורשה. הקבוצה, שהתאגדה לחברת "מנוחה ונחלה", שאפה להקים ולנהל מושבה עצמאית, שלא תהיה...
בפורים, י"ד אדר תרן, 1890, נערך טקס חנוכת המושבה, במטרה לפרסם את דבר רכישת האדמה ולמצוא לה קונים. חלוצים מכל המושבות השכנות הגיעו לחגיגה. הם נאספו ליד הבאר והחלו בחגיגות: "היו אלה רגעים אשר אין השכחה ...
רחובות הוקמה בשנת 1890, והיתה המושבה העשירית מבין מושבות העלייה הראשונה. היא נוסדה מתוך שיתוף פעולה מיוחד בין יוזמותיהם של יהודים מחו"ל, שהתאגדו לחברת "מנוחה ונחלה", לבין תושבים מהארץ, שביקשו לקנות אד...