בית הספר למלאכה לבנות נוסד בשנת 1935 (תרצ"ה) על ידי ד"ר מאיה רוזנברג. הוא נועד לתת השכלה לבנות העדה התימנית, כך שלא תצאנה לעבודה לא מקצועית בגיל צעיר. במהלך השנים עבר המוסד לידי ויצ"ו, וכיום הוא בית ס...
נמצאו 2741 תוצאות
בית ספר עממי הוא בית הספר הראשון במושבה (מאוחר יותר נקרא על שם משה סמילנסקי). בית הספר החל את פעילותו בשנת 1893, והמבנה הייעודי נבנה בשנת תר"ס (1900) בכספי תרומה של חברת "כרמל" . בימיה הראשונים של המו...
כאשר החלו הגפנים לתת פרי, ביקשו בני רחובות למכור את תוצרתם ליקב של הברון רוטשילד בראשון-לציון, שהיה היחיד בארץ. בניגוד לראשון-לציון, שנוהלה על ידי פקידי הברון, רחובות היתה מושבה עצמאית, ומסיבה זו נתקל...
בית העם נבנה בשנת 1912 על ידי חברת "כרמל", שהוקמה על ידי " מנוחה ונחלה ", ועסקה בשיווק יינות הברון. בית העם היווה מרכז החיים החברתיים, התרבותיים והציבוריים של המושבה. סביבו התרכזו חגיגות רחובות, שאליה...
ד"ר חיים ויצמן, מנהיג התנועה הציונית ולימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, בנה את ביתו הפרטי ברחובות, בין פרדסים בקצה הצפון מזרחי של המושבה. חיים ויצמן היה שותף להקמת הסוכנות היהודית, האוניברסיטה העברית...
בית הכנסת "שונה הלכות", או בכינויו "בית הכנסת הקטן", נמצא במרכז המושבה, ברחוב הרצל (מס' 141) פינת רחוב לבקוביץ. בית הכנסת נבנה בשנות ה-20 עם הגידול במספר התושבים והתרחבות הבנייה ממערב לרחוב הרצל. במהל...
בשנת תרס"ט הגיעו לנמל יפו שתי קבוצות עולים משני מחוזות בתימן – צעדה וחידאן. בראש קבוצת עולי חידאן עמד מנשה קפרא. חלק מהעולים התיישבו ברחובות, והצטרפו לעולי תימן שהגיעו שנתיים לפניהם. בית הכנסת של עולי...
אגודת "מנוחה ונחלה" נוסדה בוורשה ביום ז' אדר תר"ן, יום רכישת אדמות דוראן. את האגודה ייסדה קבוצה של 'חובבי ציון' שביקשו לייסד מושבה בארץ ישראל, שלא תהיה תלויה בתמיכתו של הברון רוטשילד. לאחר הקמתה נשלחו...
יעקב ברוידא היה סוחר עשיר, נשוי לסימה ברוידא, להם לא נולדו ילדים משותפים. לסימה היתה בת מנישואים קודמים, ברכה -ברוניסלבה זבלודובסקי. בעלה הראשון של סימה היה מר פוטרפאס. סימה אולצה להתגרש ממר פוטרפאס כ...
בית הכנסת "אהל שרה", הידוע גם בשם "בית הכנסת הגדול", עומד על גבעה בפינת הרחובות בנימין ומנוחה ונחלה, הנקודה הגבוהה ביותר במושבה בעת בנייתו, שממנה נראה כל נוף המושבה באותם ימים. עד לבניית בית הכנסת נער...
בית הוועד נבנה ב – 1891 (תרנ"א) ברחוב יעקב בקרבת רחוב הרצל, במרכז המושבה. היה זה הבית הראשון בן שתי קומות במושבה. מבית זה התנהלו כל פעולות הוועד, ולאחר מכן פעולות המועצה המקומית . הבית נפגע ונהרס כליל...
רשימת מוסדות ברחובות: בית האיכר בית הוועד בית הכנסת הגדול - "אהל שרה" בניית בית הכנסת הגדול בית הכנסת של עולי חידאן בית הכנסת הקטן - "שונה הלכות" בית העם בית הקברות תר"ן בית חיים ויצמן בית ספר למלאכה ...
בית האיכר במרכז המושבה, ברחוב הרצל 143, נבנה בראשית שנות ה-30. הבית נבנה על ידי איכרי רחובות, ללא קשר לכל גוף אחר. היוזם היה אליעזר יעקובסון, יו"ר ראש הוועד החקלאי. "איכר" באותם ימים היה זה הנקרא כיום...
בעיר רחובות, שנוסדה כמושבה בשנת תר"ן (1890), ישנם עשרות אתרים המעידים על ההיסטוריה וההתפתחות שלה - מהיווסדה כמושבה ועד ימינו, הכוללים מוסדות ציבור ובתים פרטיים, היסטוריה, טבע ונוף ועוד. האתרים המתוארי...
בפורים, י"ד אדר תרן, 1890, נערך טקס חנוכת המושבה, במטרה לפרסם את דבר רכישת האדמה ולמצוא לה קונים. חלוצים מכל המושבות השכנות הגיעו לחגיגה. הם נאספו ליד הבאר והחלו בחגיגות: "היו אלה רגעים אשר אין השכחה ...
שבט קטן של בני סטריה נטש את המדבר ונטה את אוהליו על גבעות באדמות דוראן (משני עברי רחוב בהרצל כיום) (1) . בשבט היו כארבעים גברים מבוגרים, שהתפרנסו מרוכלות ומעיבוד חלקות אדמה קטנות. לא אחת פשטו בני הנוע...
הניסיונות לקיים יחסי שכנות טובים עם השכנים הערבים לא הועילו. נהוג היה בארץ כי רעיה מותרת לכל על אדמה לא זרועה. ברחובות היו חלקות בין כרמי הענבים, וערביי זרנוגה נהגו להעלות את עדריהם במזיד על שדות המזר...
בתחילת דרכה של המושבה פעל רק שומר לילה אחד קבוע, אליו הצטרפו בתורנות שומרים מבין האיכרים: בקיץ - שומר נוסף אחד, ובחורף שני שומרים. על הגבעה ליד בית דונדיקוב הקימו צריף בו יכלו השומרים למצוא מחסה מהגשם...
הרב שמחה קוק נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בתאריך י"ז באב תר"צ (11.8.1930), ונקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן. הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ובישיבת חברון בירושלים. לאחר נישואיו למד ב...
בחירות, מינויים ואף התפטרות אחת בשנותיה הראשונות נראה כי תושבי המושבה הסתדרו ללא מרות רבנית מרכזית ברחובות. לקראת בואו של הרב קוק לארץ ישראל, ארבעה ימים לפני הגעתו באונייה ליפו (כ"ד אייר תרס"ד, 9.5.19...
בשנות העשרים והשלושים של המאה ה -20 פעל במושבה רחובות שוחט ובודק (שו"ב) אשכנזי יחיד בשם שמואל רופמן, ובמקביל לו פעלו שוחטים תימנים בשכונת שערים ובכפר מרמורק הסמוכים[1]. במושבה הסמוכה, ראשון-לציון, פעל...
הקמת בית המטבחיים
17/12/2018עד להקמת בית מטבחיים ברחובות בסוף שנת 1935, התנהלה השחיטה בחצרות ובשדות הקרובים, כאשר הפיקוח הווטרינרי והסניטרי היה ירוד ביותר, אם בכלל. בשנת 1930 פנה ד"ר קרומהולץ , וטרינר מהאגודה "החקלאית" לאחריות ע...
בראשית שנת תרצ"א (1931) נסע זכריה בן יעקב מדהלה תושב שעריים לתל-אביב, כאשר חזר נתבקש ע"י נהג ה"דרום" לשלם עבור החבילה שנשא בידיו. הדבר לא נשא חן בעיני זכריה, והוא פנה לדודו חיים מדהלה שהיה מנכבדי שערי...
אוטומובילים להובלת משאות 49 אוטומובילים לנוסעים- אוטובוסים 17 טקסי (מוניות) 29 טקסי (מוניות) של "דרום-יהודה" 4 מוטוציקלים (אופנועים) 6 אופניים 650 עגלות זוגיות (שני סוסים) 12 עגלות יחידות (סוס אחד) 43
בפרוטוקול מישיבת הקאופרטיב מתאריך 19.11.1934 דנו בקביעת תחנה לעמידת אוטומובילים. המכוניות חנו ברחוב הרצל פינת יעקב, אך התקהלות האנשים במקום ורשות החניה לשתי מכוניות בלבד הצריכו חשיבה על פתרון אחר. תחנ...
עד שנת 1933 לא היה פיקוח על תעריפי הנסיעות (למעט הרכבות שבהן נמכרו כרטיסים עוד בתקופה העותומאנית). תעריפי הדיליז'נס ומחירי הנסיעה במכוניות נקבעו ע"י תקנות פנימיות של המפעילים ו/או ועד המושבה. בשירותים...
" הדרום " - גוטקין שמואל, גלזר יעבץ, גרוס אליעזר, דוכובני חיים, ליפבסקי נחום, ליפקין-יציב אבנר, מלין משה, פומרנץ זיסקינד, פליישמן ראובן, צירקין צבי, קולודנר אליעזר, רכטמן משה מוניות - אלינר יצחק, גורל...
התהוותה של התחבורה הציבורית הממונעת בארץ ישראל החלה עם סיום מלחמת העולם הראשונה. הצבא הבריטי המנצח בפיקודו של הגנרל אדמונד ה' אלנבי, התארגן לעתות שלום. כמויות גדולות של עודפי ציוד ורכב נמכרו במחירים ז...
משה, בן חיה ויוסף רכטמן, נולד בשנת תרס"ב (1902) בירושלים. המשפחה עברה לרחובות בשנת תרע"א (1911). האב יוסף היה בעל דיליז'נס (הראשון ברחובות), והוא הוביל נוסעים בקו: רחובות, ראשון- לציון, יפו, ומאוחר יו...
מסילות הרכבת בארץ ישראל נבנו ונסללו על ידי השלטון העות'מאני ולאחריו על ידי הבריטים. התורכים בנו את מסילת הרכבת החיג'אזית ,שחיברה את העיר דמשק שבסוריה לעיר מדינה שבערב הסעודית. שלוחה של מסילה זו חיברה ...
יוסף בן משה-מרדכי נולד בא' אדר תרל"ד (1874) בירושלים. עד שנת 1911 גר עם אשתו חיה-חנה וילדיו משה (נולד ב-1902) ו מלכה (נולדה ב- 1904) בירושלים. בשנת תרע"א (1911) עברה המשפחה להתגורר ברחובות- לא לפני שה...
הדיליז'נס הוא למעשה עגלה בעלת ששה עד תשעה מקומות ישיבה, רתומה לשניים עד שלושה סוסים, הבנויה על קפיצים לבלימת התנודות וגג המצל על הנוסעים בקיץ ומחסה מהגשם בחורף. משך הנסיעה מרחובות ליפו ארך כשעתיים וכך...
שמואל ריבוצקי היה בעל עגלה ומכך היתה פרנסתו. הוא היה בין הרוכבים מקבלי פניו של הרצל בביקורו ברחובות בשנת 1898. היה נשוי ל חוה ריבוצקי . המשפחה נאלצה לעזוב את המושבה בשל מחלת עיניים קשה.
נולד ברוסיה בשנת 1835, עלה לארץ בשנת 1888 עם קבוצת של 25 איכרים שהתארגנו להתיישב ולהתפרנס כחקלאים. הם התיישבו בקסטינה, אך בעקבות תקריות ביטחוניות חמורות מצד הכפרים הערבים וכן בעיות כלכליות ננטשה ההתיי...
הצורך בקשר תחבורתי של המושבה עם "העולם הגדול" התעורר כבר עם הקמתה בשנת 1890. בתקופה זו הדרכים בארץ היו בעיקר שבילי חול. אפשרויות התחבורה בנסיעות אישיות ובהעברת משאות היו ברגל או על גבי בהמת משא כלשהי ...
הפרוטוקולים בארבעת העשורים הראשונים של המושבה, בשנים תרנ"א עד תרצ"א, 1891 עד 1931 מבוא המושבה רחובות נוסדה בשנת תר"ן – 1890 כמושבה חקלאית של עובדי אדמה. במהלך שנותיה נוספו במושבה כיחידים בעלי מקצוע שו...
דרורה, נולדה ב- 1911 במרחביה שבעמק יזרעאל. אביה צבי בקר עלה לארץ מקווקז ב- 1905 ואמה אסתר לבית שטורמן, עלתה עם משפחתה לארץ מקייב בשנת 1906. אביה ואמה היו בין מניחי היסוד לארגון המחתרתי "בר גיורא" ובין...
אחת השכונות הוותיקות ביותר ברחובות היא שכונת פועלים, הראשונה בארץ ישראל. מצבם של הפועלים במושבה הצעירה (סוף המאה ה- 19) היה קשה, והם גרו בכל אשר מצאו - בתים, חדרים, מרתפים, עליות גג ואפילו אורוות. לאח...
שכונה בדרום-מזרח העיר. נוסדה בשנת 1951, ביוזמת ההסתדרות. בשנותיה הראשונות של רחובות היו באזור כרמים של אנשי "מנוחה ונחלה" - פיינשטיין יעקב ישראל, רפאלקס ואחרים. בשנת 1908 עקר פיינשטיין את כרמו ונטע פר...
סיפורה של השכונה מתחיל בשורשיה של משפחת פינץ, ככל הנראה בספרד, שגלגוליה עוברים דרך פורטוגל, ז'נבה ואיזמיר. בסוף המאה ה- 19 נולד משה פינץ באיזמיר ונשלח ללמוד באי רודוס בישיבה למחוננים. באותה עת היוו הי...
שכונת מילר נמצאת מדרום לפקולטה לחקלאות. בשנת 1906 קנתה המושבה רחובות באמצעות חברת "גאולה", שמאיר דיזנגוף שימש כמזכיר שלה, 2,870 דונם מאדמת רמלה, ובהם נכלל החלק המזרחי של "הר החול" (עליו חיכו רוכבי הסו...
שכונת מילצ'ן נמצאת בדרום-מערב העיר, ממערב לשכונת אושיות, בסמוך לשכונת שעריים. השכונה קרויה על שם אבי המשפחה - חיים אליעזר מילצ'ן, משפחת מייסדים שבניה היו מראשוני החקלאים ברחובות. השכונה בנויה על שטח ש...
השכונה נמצאת בדרום-מזרח העיר. נבנתה בשנת 1935, על אדמה שהייתה שייכת לאהרון אייזנברג. באחת מתוכניותיו האחרונות רצה לייסד "חברה למשקי עזר" על מנת להקל על מצבו של הפועל במושבה, כך שלא יהיה תלוי בעבודה חק...
ברחובות למעלה מארבעים שכונות, חלקן ותיקות וחלקן הוקמו בעשורים האחרונים. מאז היות רחובות לעיר (1950) ניתנו שמות השכונות ע"י מועצת העירייה. לפני כן ניתנו השמות ע"י הגופים שהקימו אותן - כמו הסוכנות היהוד...
כיהן כראש עיריית רחובות בשנים 2009-1998 יהושע (שוקי) בן פניה ומרדכי פורר, נולד ברחובות בשנת 1944. סבו – יעקב פורר, היה מראשוני רחובות. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר ע"ש סמילנסקי. בצבא שירת בלהקת ח...
כיהן כראש עיר בשנים 1998-1993 יעקב סנדלר, בנם של ציפורה וראובן, נולד ב- 22.5.1939 ברחובות. בשנת 1954 סיים את לימודיו היסודיים בבית ספר "בית חינוך" ברחובות. בשנת 1957 סיים את לימודיו התיכוניים ב-"תיכון...
כיהן כראש עיר בשנים 1993-1989 מיש בן רות (לבית אולנדורף - שימשה כאחות ציבורית במשרד הבריאות) ואלפרד לפלר (עבד כלבורנט ראשי במכון וויצמן, נמנה על צוות ההקמה של מכון זיו) נולד ב-20.11.1939 ברחובות. את ל...
כיהן כראש עיר בשנים 1989-1978 יחזקאל בן משה ודבורה קניקסברג, נולד בשנת 1932 בפולין, והגיע לרחובות שהיה בן שנתיים. את לימודיו היסודיים סיים בבית ספר עממי (סמילנסקי) בעיר, והמשיך בתל אביב בגימנסיה הריאל...
כיהן כראש עיריית רחובות בשנים 1970 - 1979. שמואל, בן יוסף רכטמן ושמחה לבית חסון, נולד ב- 1924 ברחובות. אביו, שהיה אחד מראשוני בעלי הדיליז'נס במושבה, הגיע אליה מירושלים בשנת 1911. שמואל למד בבית-ספר עמ...
כיהן כראש העירייה בשנים 1970-1967 משה ברזילי נולד בלוטוביסקה, גליציה ב- ז' בשבט תרנ"ט (18.1.1899). הוא למד ב"חדר" ובבית מדרש בפישמישל. סיים בי"ס תיכון למסחר וניהל בית חרושת. נתמנה למנהל בנק קואופרטיבי...