תיאור החגיגות לציון היווסדה של רחובות שופכים אור על הדרך בה נבחריה ציינו את התפתחותה ואת הישגיה של מושבה שהפכה ברבות הימים לעיר ואם בישראל. לראשונה חגגו את יום היוסדה במלאות לה חמישים שנה, ב- 1940. מא...

ההכנות לחגיגות מדינת ישראל הצעירה זה עתה קמה, קליטת העלייה ההמונית בעיצומה והיישוב נמצא בתקופה כלכלית קשה של צנע ומחסור, בעוד קרבות מלחמת העצמאות שהסתיימו לא מכבר עדיין חרוטים היטב בזיכרונם של האנשים....

חגיגות יובל ה-70 התקיימו ברחובות באפריל 1961, למרות שעל פי מניין השנים היו צריכים לקיימן ב- 1960. החגיגות נדחו בשנה, ואין לנו עדות מתוך הפרטי כלים של העירייה מדוע החליטו לדחותן. כותרת צנועה בעיתון כי ...

בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה ומספר חודשים לפני המועד בו מלאו למושבה רחובות 50 שנה, עלתה בישיבת ועד הפועל של המועצה [1] השאלה האם נכון לקיים חגיגות יובל של המושבה בשנה לא נו...

עם הקמת המושבה השקיעו המתיישבים מכספם בנטיעת עצי פרי לפרנסה - שקדים, עצי הדר וגפנים. למחייתם הקימו ליד הבתים משקים חקלאיים וגינות ירק. לשיפור הנוף נותרו אמצעים דלים ביותר, אך גם בתנאים אלו ניתנה הדעת ...

רקע עם קום המושבה (ב – 1890) שלטו התורכים בארץ, ואלה אסרו על המתיישבים היהודים במושבות החדשות לבנות בתים. כך עלה גם בגורלם של בוני המושבה רחובות. אנשי "מנוחה ונחלה" שקנו את האדמה, השיגו רישיונות לבניי...

בשנותיה הראשונות של המושבה רחובות הרבו לאכול קטניות, קציצות תרד, פול, עדשים, דג מלוח (שנחשב למצרך עממי וזול), גבינה, זיתים כבושים, אורז, בשר, חלבה, גמרדין (עיסת משמש מיובשת ושטוחה - לדר), תאנים טריות ...

קשה היתה עבודתן של הנשים במושבה שטרחו בעבודות הבית- אפיית לחם, בישול, כביסה, גיהוץ, סריגה, גידול הילדים,טיפול בפרות/עזים/תרנגולות ובעבודות בגן הירק. ובין כל העבודות הן גם תפרו את בגדיהן ובגדי בני משפח...

שנים רבות היה מקור מים יחיד ברחובות - באר עתיקה (ברחוב הרצל, בקרבת רחוב ביל"ו, כיום - ברחבה ליד הבנק). מסביב לבאר היו ארבעה עמודים מעץ ועליהם גג דמוי כיפה, ולידם שוקת להשקיית העדרים. המים נשאבו מן הבא...

בתחילה דרכה של המושבה לא היו בה חנויות, וכל אחד קנה לעצמו את מצרכי היסוד ביפו או ברמלה. לקניית מצרכים נעזרו בבעל העגלה או הדיליז'נס. פלאחים ערבים היו באים למושבה ומוכרים את תוצרתם החקלאית. רוכלים הגיע...

בתקופת שלטון התורכים היו בארץ בשימוש מטבעות שונים שגרמו לבלבול רב. בספרו של אברהם משה לונץ - "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה" משנת 1880 נכתב: "יש להיזהר מלקבל בארץ ישראל שטרות כסף תורכיים שהם מבחינת חידוש...

בסוף המאה התשע עשרה, עם הקמת המושבה (1890), הוארו בתיה של רחובות בעששיות- מנורות בעלות בית קיבול מזכוכית אותו מילאו בנפט. פתיל היה שקוע בקצהו האחד בנפט, ובקצהו השני הודלק ע"י גפרורים. מגן זכוכית הגן ע...

"על הגבעה (גבעת הפעמון) עמדה סוכת עץ קטנה ובה אשנב. בתוך סוכה זו ובעד האשנב, לאור נר קטן, נמסרים בכל ערב מכתבים המובאים מיפו לידי בעליהם. המכתבים מובאים תחילה ל"פקיד הדואר" טרייבש, ואחרי שהוא מסדר אות...

על ראש הגבעה ברחוב יעקב, ליד בית דונדיקוב קרוב לסוכת השומר, הותקן פעמון המושבה (כפי הנראה בסביבות שנת 1891). על שני עמודי ברזל הבנויים בקרקע וגג קטן מעליהם היה תלוי הפעמון. בזמן שמשכו את החבל שהיה מחו...

בבית הקברות הישן, כך נקרא בפי הרחובתיים בית הקברות הראשון, קבורים ראשוני המושבה, מייסדיה ובני משפחותיהם. כל מצבה וסיפורה חושף נדבך בדברי ימי המושבה. בבית קברות זה גם חלקה צבאית בה קבורים חיילי צה"ל שנ...

בית הקברות פעמון המושבה הדואר התאורה במושבה רחובות במה שילמו? היכן קנו? המים במושבה הלבוש בתחילת ימיה של המושבה מה אכלו - המזון בשנותיה הראשונות של המושבה בתים וחצרות עצי נוי בימיה הראשונים של המושבה

המושבה רחובות נוסדה בפורים תר"ן, וכבר בט"ו בשבט תרנ"ג (1893) ייסדו בה ספרייה, או כפי שנקראה בראשונה: "בית עקד ספרים". העיתונות באותם ימים דיווחה על פתיחת הספרייה - למשל בעיתון "המליץ"הופיעה הידיעה: "ב...

(מתוך הסרט: "מסע אל לב המושבה")

ב -ז' אדר תרע"ב (1912) הונחה אבן הפינה לבית העם של המושבה רחובות. האולם נבנה על חלקת אדמה, שנתרמה ע"י יעקב ברוידא (יעקב חי מספר שנים ברחובות, וכשהחליט לעקור מרחובות תרם את חלקת אדמתו תוך בקשה שעל המקו...

צעירי המושבה היו חבורה תוססת ועליזה. הם עסקו בעבודה ובענייני ציבור, אך לא הסתפקו בזאת. הם רכשו נשק והתאמנו בו, קנו סוסים והתאמנו ברכיבה עליהם והפגינו כוחם בקבלת אורחים חשובים. במוצאי שבתות התאספו וערכ...

יוצרים מהלכים "ברחובות" וכותבים... זכתה המושבה רחובות וכתבו עליה ראשונים ובני ראשונים, ושורה של יוצרים – סופרים ומשוררים: רחל המשוררת אהבה בה ואלכסנדר פן התאגרף בה, אך הבולט מבין המתיישבים שהנציחו את ...

שמחה גדולה היתה במושבה כאשר זוגות באו בברית הנישואין. כל אנשי המושבה שותפים היו בשמחת הזוג שהקים בית חדש במולדת. לא היה הבדל אם פועל נושא אישה או בן למשפחת האיכרים. כולם טרחו בהכנת הכיבוד ובקישוט מקום...

ענף ההדרים היווה את היסוד העיקרי עליו התבססה כלכלת רחובות (החל משנות העשרים והלאה). רחובות הייתה למרכז הגדול ביותר לגידול ההדרים בארץ. שטח ההדרים השתרע על כ-15.000 דונם ויותר. שבעה בתי אריזה שהיוו את ...

חגיגות רחובות של שנת 1913 עמדו בסימן ההופעה המאורגנת הראשונה של הסתדרות "מכבי", שהתארגנה במסגרת לאומית שנה קודם לכן. "מכבי" לקחו על עצמם לארגן את התחרויות וההופעות הספורטיביות.

קהל נכבד, גבירותי ואדוני. לא נצטערתי מעודי, כמו שאני מצטער עתה, על אשר אין קולי אדיר וחזק כל צרכו להישמע לא רק פה, אך גם מסוף עולמנו היהודי ועד סופו. חפצתי שהקול הזה יהי ההד של משק גל חדוות החיים העבר...

במשך שבע שנים, משנת תרס"ח (1908) ועד שנת תרע"ד (1914) נחוגו ברחובות חגיגות שקיבלו מספר שמות - "חגיגות הפסח", "חגיגות רחובות", "החגיגה הלאומית", "החגיגה העממית" או סתם "החגיגה". בכל חול המועד של פסח נע...

בשנות השלושים הגיעו יהודים רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית לארץ ("העלייה החמישית"). המוסיקה הקלאסית היתה חלק בלתי נפרד מתרבותם של יוצאי גרמניה. משפחות לא מעטות מהן התיישבו ברחובות, ביניהן משפחת הבר-שיים , ...

ברחובות, המושבה החקלאית, נמצאו תושבים רבים שהיו חובבי מוסיקה וביניהם גם נגנים חובבים. הגב' רבקה מינקוב (כלתו של בעל הפרדס הראשון) היתה כנרית מקצועית, ולימים כנרת בתזמורת האופרה של גולינקין בתל-אביב. ה...

חיי היום יום במושבה חגים במושבה חגיגות רחובות 1914-1908 חג ההדר חתונות מוסיקה ברחובות רחובות ביצירות ספרותיות בית העם הספרייה חגיגות עשור ויובל ליסוד המושבה