בית חולים פרטי- קואופרציה של 4 רופאים: יואל, נתן, לחמן, מוזס ארבעה רופאים, שזה מקרוב עלו ארצה מגרמניה, ייסדו קואופרציה ברחובות, שמטרתה הקמת בית חולים פרטי במושבה. לדבריהם, בבדיקה מעמיקה שעשו, נוכחו הר...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-74 d_type_1 בריאות ורפואה
בחלק זה יובאו סיפורם של בתי החולים שהוקמו (או שניסו להקימם) ברחובות לאורך השנים: בית חולים פרטי בית חולים מרכזי למושבות יהודה בית חולים פרטי ליולדות- ישע בית חולים אזורי לשעת חירום בית חולים ליולדות -...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-74 d_type_1 בריאות ורפואה
הצורך בהימצאותו של רופא במושבה נולד עם בואם של המתיישבים הראשונים לרחובות. בשנת תרנ"א (1891), שנה לאחר יסוד המושבה, מנתה אוכלוסיית המושבה 314 נפשות- 34 משפחות של איכרים ובעלי מקצועות אחרים (114 נפשות)...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-90 d_type_1 אישים ומייסדים - רפואה
הצורך בהימצאותו של רופא במושבה נולד עם בואם של המתיישבים הראשונים לרחובות. בשנת תרנ"א (1891), שנה לאחר יסוד המושבה, מנתה אוכלוסיית המושבה 314 נפשות- 34 משפחות של איכרים ובעלי מקצועות אחרים (114 נפשות)...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-74 d_type_1 בריאות ורפואה
בשנות השלושים של המאה העשרים, הגיעו למושבה רחובות למעלה מ- 25 רופאים יוצאי גרמניה. היתה להם השפעה גדולה ומבורכת על הרמה הגבוהה של שירותי הרפואה ביישוב. הרופאים נתנו לבני המושבה מענה רפואי בתחומי רפואה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-74 d_type_1 בריאות ורפואה
מלון "מרגוע" שוכן עד היום ברחוב מוסקוביץ 11. בתחילת שנות ה-40, לפני מלחמת השחרור, המגרש נקנה ע"י משפחת פרויליך ונבנה עליו מלון בן קומה אחת, ובו ששה חדרים, והוא נוהל על ידי הגברת פרויליך (שהיתה אלמנה)....
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
מלון הרצליה שכן מול בית הכנסת הגדול, ברחוב מנוחה ונחלה ( כיום מס' 32). חצר גדולה ובה בית בן שתי קומות. בקומה הראשונה גרו בעלי המלון: משפחת פרידמן. סבתא , בנה אשר, כלתה אהובה ושני בניהם. המלון עצמו היה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
מלון "הדר" שכן ברחוב ויצמן (כיום מס' 7), בבניין בן שתי קומות. הוא נוהל ע"י משפחת פומרנץ. עיקר הניהול היה בידי חסיה פומרנץ, שכן בעלה, פומרנץ זיסקינד, היה נהג ב" דרום יהודה " (לא היו להם ילדים). המלון נ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
מלון רימון שכן ברחוב ויצמן (כיום מס' 19), בבית מגורים פרטי שהיה שייך לישראל אהרוני. תחילתו קומה אחת, במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 נבנתה הקומה השנייה. בשנות ה-40 הפך לבית מלון בן עשרה חדרים. את המלון נ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
מלון ליפקין שכן ברחוב הרצל מס' 190, ופעל כפי הנראה מאמצע שנות העשרים ועד שנות הארבעים. שושנה ליפקין, אלמנתו של מרדכי (שנפטר משחפת ב – 1917), הקימה וניהלה את המלון. כישוריה בניהול הבית באו לידי ביטוי ב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
פנסיון "מנוחה" שכן ברחוב יעקב, כיום רחוב גורודסקי מספר 18. הפנסיון היה שייך לאברהם קנטרוביץ'. בפועל ניהלה אותו ריישה אשתו. הפנסיון פעל זמן לא רב, ריישה נפטרה צעירה, והפנסיון חדל להתקיים - פרטים אילו ס...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
בית זלצר, ברחוב מנוחה ונחלה 43, הינו הבית המשותף הראשון שנבנה במושבה. היוזמה לפרויקט היתה של דוד, בנם של יעקב ופייגה זלצר. ביתם של יעקב ופייגה נמצא כ- 30 מטרים דרומה מבית זה. ההורים היו אנשים חרוצים, ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
משפחת חרל"פ ניהלה לאורך השנים בית מלון בשלושה מקומות: המלון הראשון שכן בבית חייקל שייף, ברחוב הרצל מול בית הבאר הראשונה. היה זה מעין פנסיון, שני חדרים לאורחים ושני חדרים לבני המשפחה. על פי עדות המשפחה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
מלון קליביצקי שכן בבית זאב גורדון ברחוב בנימין. הבית היה גדול ורחב, ובו שבעה חדרים. את המלון ניהלו יחד עם האב יעקב, הבנות פנינה ובעלה אייזיק-יצחק דודין והבת רחל גוליב, (האב יעקב נפטר ב- 1920). במודעה ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
שמואל, בנו של זלמן אייזנברג ( שהיה אחד מחמשת הפועלים הראשונים שהתיישבו ברח' עזרא), היה בעל המלון ששכן בבית זאב גורדון, כיום רחוב בנימין מספר 18. במקום זה נפתח מאוחר יותר מלון קלביצקי . חקרה וכתבה - לא...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_0 מסחר ותעשייה
ברחוב בנימין פינת רחוב יפו (הרצל) היה שדה תורמוסים. כאשר יבשו התורמוסים הם שימשו חומר דלק בשאלש ומקום לינה תחת כיפת השמים לנצרכים, כאשר הכוכבים ("דר שטרן") משמשים קורת גג ל"מלון". האחראי על הלינות ב"ה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
המושבה רחובות המתה תמיד אורחים שבאו אליה מרחבי הארץ וגם מחוצה לה. האורחים הגיעו בעיקר בימי חגים, בימי החגיגות שנערכו במושבה ובתקופת בציר הענבים. האורחים, שרבים מהם שבו ובאו כל שנה למושבה, התגוררו בבתי...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
המושבה רחובות, ככל ישוב חדש, נזקקה מראשית ימיה לעסקים קטנים לסיפוק צרכיה. בראש ובראשונה לצרכי מזון, לאחר מכן לביגוד ולהנעלה, לבנייה, וברבות הימים לכל יתר בתי העסק ובתי המלאכה הדרושים לקיום החיים במקום...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
עם ייסודה של המושבה רחובות הצטרפו ובאו לגור בה בעלי מלאכה מתחומים שונים, ואלה עזרו בבניית הבתים ובייצור כלי העבודה לעבודות השדה והבנייה. בין בעלי המלאכה ניתן למצוא נפחים, נגרים, שרברבים, סנדלרים, מסגר...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
בתחילת שנת 1950 החלה עיריית רחובות בהכנות לקראת בניית אזור תעשייה ב"דרך יבנה". ההכנות החלו למרות שהשטח לא היה בתחומי העיר רחובות, אלא היו אלה אדמות השייכות לכפר הערבי זרנוקה (או זרנוגה -לימים נבנתה על...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-64 d_type_1 מסחר ותעשייה
עד להקמת בית מטבחיים ברחובות בסוף שנת 1935, התנהלה השחיטה בחצרות ובשדות הקרובים, כאשר הפיקוח הווטרינרי והסניטרי היה ירוד ביותר, אם בכלל. בשנת 1930 פנה ד"ר קרומהולץ , וטרינר מהאגודה "החקלאית" לאחריות ע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-70 d_type_1 דת
עם הקמת המושבה השקיעו המתיישבים מכספם בנטיעת עצי פרי לפרנסה - שקדים, עצי הדר וגפנים. למחייתם הקימו ליד הבתים משקים חקלאיים וגינות ירק. לשיפור הנוף נותרו אמצעים דלים ביותר, אך גם בתנאים אלו ניתנה הדעת ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
רקע עם קום המושבה (ב – 1890) שלטו התורכים בארץ, ואלה אסרו על המתיישבים היהודים במושבות החדשות לבנות בתים. כך עלה גם בגורלם של בוני המושבה רחובות. אנשי "מנוחה ונחלה" שקנו את האדמה, השיגו רישיונות לבניי...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
קשה היתה עבודתן של הנשים במושבה שטרחו בעבודות הבית- אפיית לחם, בישול, כביסה, גיהוץ, סריגה, גידול הילדים,טיפול בפרות/עזים/תרנגולות ובעבודות בגן הירק. ובין כל העבודות הן גם תפרו את בגדיהן ובגדי בני משפח...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
שנים רבות היה מקור מים יחיד ברחובות - באר עתיקה (ברחוב הרצל, בקרבת רחוב ביל"ו, כיום - ברחבה ליד הבנק). מסביב לבאר היו ארבעה עמודים מעץ ועליהם גג דמוי כיפה, ולידם שוקת להשקיית העדרים. המים נשאבו מן הבא...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
זיכרונות כמבעד לערפל, ואולי זיכרונות-שמיעה או אפילו שמץ של דמיון מעורבים כאן. יסולח לי, כי באמת ברצוני להביא את הדברים כפי שהיו קיימים. על סבתא בתיה מקוב נכתב הרבה, כי הרי היא שזורה במעשה בראשית של רח...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-55 d_type_1 אישים ומייסדים
בתחילה דרכה של המושבה לא היו בה חנויות, וכל אחד קנה לעצמו את מצרכי היסוד ביפו או ברמלה. לקניית מצרכים נעזרו בבעל העגלה או הדיליז'נס. פלאחים ערבים היו באים למושבה ומוכרים את תוצרתם החקלאית. רוכלים הגיע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בתקופת שלטון התורכים היו בארץ בשימוש מטבעות שונים שגרמו לבלבול רב. בספרו של אברהם משה לונץ - "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה" משנת 1880 נכתב: "יש להיזהר מלקבל בארץ ישראל שטרות כסף תורכיים שהם מבחינת חידוש...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בסוף המאה התשע עשרה, עם הקמת המושבה (1890), הוארו בתיה של רחובות בעששיות- מנורות בעלות בית קיבול מזכוכית אותו מילאו בנפט. פתיל היה שקוע בקצהו האחד בנפט, ובקצהו השני הודלק ע"י גפרורים. מגן זכוכית הגן ע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
"על הגבעה (גבעת הפעמון) עמדה סוכת עץ קטנה ובה אשנב. בתוך סוכה זו ובעד האשנב, לאור נר קטן, נמסרים בכל ערב מכתבים המובאים מיפו לידי בעליהם. המכתבים מובאים תחילה ל"פקיד הדואר" טרייבש, ואחרי שהוא מסדר אות...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
על ראש הגבעה ברחוב יעקב, ליד בית דונדיקוב קרוב לסוכת השומר, הותקן פעמון המושבה (כפי הנראה בסביבות שנת 1891). על שני עמודי ברזל הבנויים בקרקע וגג קטן מעליהם היה תלוי הפעמון. בזמן שמשכו את החבל שהיה מחו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בשנתה הראשונה של רחובות מתבלטת דמותו של יעקב קרלינסקי, צעיר איכריה, שהתנחל במושבה באופן עצמאי, לא על ידי "מנוחה ונחלה". הוא לא היה פועל, אבל אח ורע היה למשפחת הפועלים ודאג להם דאגת אב. ביזמתו הוקם מטב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-55 d_type_1 אישים ומייסדים
בבית הקברות הישן, כך נקרא בפי הרחובתיים בית הקברות הראשון, קבורים ראשוני המושבה, מייסדיה ובני משפחותיהם. כל מצבה וסיפורה חושף נדבך בדברי ימי המושבה. בבית קברות זה גם חלקה צבאית בה קבורים חיילי צה"ל שנ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בית הקברות פעמון המושבה הדואר התאורה במושבה רחובות במה שילמו? היכן קנו? המים במושבה הלבוש בתחילת ימיה של המושבה מה אכלו - המזון בשנותיה הראשונות של המושבה בתים וחצרות עצי נוי בימיה הראשונים של המושבה
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
המושבה רחובות נוסדה בפורים תר"ן, וכבר בט"ו בשבט תרנ"ג (1893) ייסדו בה ספרייה, או כפי שנקראה בראשונה: "בית עקד ספרים". העיתונות באותם ימים דיווחה על פתיחת הספרייה - למשל בעיתון "המליץ"הופיעה הידיעה: "ב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
ב -ז' אדר תרע"ב (1912) הונחה אבן הפינה לבית העם של המושבה רחובות. האולם נבנה על חלקת אדמה, שנתרמה ע"י יעקב ברוידא (יעקב חי מספר שנים ברחובות, וכשהחליט לעקור מרחובות תרם את חלקת אדמתו תוך בקשה שעל המקו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
צעירי המושבה היו חבורה תוססת ועליזה. הם עסקו בעבודה ובענייני ציבור, אך לא הסתפקו בזאת. הם רכשו נשק והתאמנו בו, קנו סוסים והתאמנו ברכיבה עליהם והפגינו כוחם בקבלת אורחים חשובים. במוצאי שבתות התאספו וערכ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
יוצרים מהלכים "ברחובות" וכותבים... זכתה המושבה רחובות וכתבו עליה ראשונים ובני ראשונים, ושורה של יוצרים – סופרים ומשוררים: רחל המשוררת אהבה בה ואלכסנדר פן התאגרף בה, אך הבולט מבין המתיישבים שהנציחו את ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
שמחה גדולה היתה במושבה כאשר זוגות באו בברית הנישואין. כל אנשי המושבה שותפים היו בשמחת הזוג שהקים בית חדש במולדת. לא היה הבדל אם פועל נושא אישה או בן למשפחת האיכרים. כולם טרחו בהכנת הכיבוד ובקישוט מקום...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
ענף ההדרים היווה את היסוד העיקרי עליו התבססה כלכלת רחובות (החל משנות העשרים והלאה). רחובות הייתה למרכז הגדול ביותר לגידול ההדרים בארץ. שטח ההדרים השתרע על כ-15.000 דונם ויותר. שבעה בתי אריזה שהיוו את ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
חגיגות רחובות של שנת 1913 עמדו בסימן ההופעה המאורגנת הראשונה של הסתדרות "מכבי", שהתארגנה במסגרת לאומית שנה קודם לכן. "מכבי" לקחו על עצמם לארגן את התחרויות וההופעות הספורטיביות.
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
קהל נכבד, גבירותי ואדוני. לא נצטערתי מעודי, כמו שאני מצטער עתה, על אשר אין קולי אדיר וחזק כל צרכו להישמע לא רק פה, אך גם מסוף עולמנו היהודי ועד סופו. חפצתי שהקול הזה יהי ההד של משק גל חדוות החיים העבר...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
במשך שבע שנים, משנת תרס"ח (1908) ועד שנת תרע"ד (1914) נחוגו ברחובות חגיגות שקיבלו מספר שמות - "חגיגות הפסח", "חגיגות רחובות", "החגיגה הלאומית", "החגיגה העממית" או סתם "החגיגה". בכל חול המועד של פסח נע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
בשנות השלושים הגיעו יהודים רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית לארץ ("העלייה החמישית"). המוסיקה הקלאסית היתה חלק בלתי נפרד מתרבותם של יוצאי גרמניה. משפחות לא מעטות מהן התיישבו ברחובות, ביניהן משפחת הבר-שיים , ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי