ברחובות, המושבה החקלאית, נמצאו תושבים רבים שהיו חובבי מוסיקה וביניהם גם נגנים חובבים. הגב' רבקה מינקוב (כלתו של בעל הפרדס הראשון) היתה כנרית מקצועית, ולימים כנרת בתזמורת האופרה של גולינקין בתל-אביב. ה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-63 d_type_1 תרבות והווי
הגבלות שהוטלו על נתיבי השייט, גרמו להפסקת היצוא והיבוא, בהם משלוחי פרות ההדר שהיו חלק ארי מהחקלאות במושבה, האבטלה רבתה והפגיעה בחקלאים הייתה קשה . ההכנסות מהמסים ירדו ולכן נאלצו לקצץ במספר השומרים.[1]...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
ב -1 לספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה עם פלישת הצבא הגרמני לפולין. במושבה נערכו לבאות, ובמאי 1941 הוקמה ועדת מצב בת שלושה חברים. תפקידה היה לדאוג למושבה בשעת חירום, לבדוק כשרות שירותי כיבוי אש, מג...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
רקע - כללי: השנים 1947-1940 אופיינו בתהפוכות ובאירועים רבים, אשר בסופם הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל, פרצה מלחמת העצמאות והוקמה מדינת ישראל . עוד בטרם הספיק היישוב בארץ להתאושש ממאורעות 1939-1936, ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
העלייה החמישית שהחלה אחרי מאורעות תרפ"ט והתגברה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הביאה לשגשוג כלכלי של הישוב בארץ. מציאות זו גרמה לחששות של ההנהגה הערבית בארץ, מהאפשרות שהיהודים יהפכו לרוב. הציבור הערב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
בשנות השלושים, מנתה המושבה כ-6,000 נפש. שטח המושבה השתרע על כ- 16,000 דונם, מתוכם 10,231 ד' פרדסים [1]. אחרי מאורעות תרפ"ט חזרו רוב הפועלים הערבים למושבה, ואילו מספר הפועלים היהודים היה מועט. פרדסנים ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
בשוך מאורעות תרפ"ט, נראה היה כי החיים שבים למסלולם. כ- 1,200 פועלים ערבים שבו לעבוד במושבה, ותפסו את מקום הפועלים היהודים. מועצת פועלי רחובות פעלה לצמצום האבטלה ולקבלת פועלים יהודים במקום ערבים. ב-193...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
רקע בירושלים היו שתי חמולות ערביות, שנאבקו על ההגמוניה בציבור הערבי בארץ. האחת, של החוסיניים בראשות המופתי, חאג' אמין אל חוסיני, והשנייה של חמולת הנאשאשיבים,שאף זכתה בבחירות לראשות עיריית ירושלים. המו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
רקע – מאורעות תרפ"א באפריל 1920 התקיימה בסן רמו שבאיטליה ועידה, בהשתתפות ראשי ממשלות צרפת, בריטניה, איטליה, יוון וכן נציגים מכמה ממדינות אירופה. הוועידה דנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית, והחליטה, להכיר ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
רקע כללי - מ"השומר" לארגון "ההגנה" עם סיום מלחמת העולם הראשונה, ניסה ארגון "השומר" לחדש את ימיו. חלק מחבריו, שהתגייס לשורות הגדוד העברי, השתחרר ושב לפעול. לשורותיו נקלטו צעירים מבני העליות השנייה והשל...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
לכבוד ועד המושבה רחובות א.נ. לפני חודשים נגשנו לוועד המושבה שימציא לשכונתנו רובים ממשלתיים כמו המושבה. כמובן הבטיחו שישלחו מכתב ממשלה בעד---רובים לשכונה. אחרי זמן נודע לנו שכבר קיבלו איזה רובים . נגשנ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
המתח בין האיכרים לבין אנשי "השומר" והפועלים הלך וגבר. דרישתו של גלעדי מוועד המושבה לפטר את כל פועלי זרנוגה תוך עשרה ימים, לא נתקבלה. (1) באותו היום שלחו 26 איכרים מרחובות , בהם ענטין, מילר ופדובה, מכת...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
ב- 23.7.1913 עברה שיירת גמלים של ערביי זרנוגה בין כרמי ראשון לציון לנס ציונה. אנשי השיירה עצרו ליד כרם ומילאו סלים בענבים. השומר שהבחין בכך, דרש מהם להחזיר את הגניבה, אך הם בתגובה התנפלו עליו, היכו או...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
בשנת 1911 החליטה האסיפה הכללית לקבל את תנאי "השומר" ולהעביר לידיו את השמירה, וב- 6 לנובמבר באותה שנה עברה השמירה לידי הארגון. בתנאי ההסכם נקבע, כי הארגון נוטל על עצמו את השמירה על המושבה, שדות המזרע ו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
רקע הצורך בשמירה עברית צמח כבר בתחילתה של העלייה הראשונה. במושבות פעלו השומרים הראשונים- אברהם שפירא בפתח תקווה, שהיה ממקימי השמירה העברית בכל הארץ. לוגר , שנפל על משמרתו בגדרה, לוליק , שנדד בין המושב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
בתקופה זו היו שנים בהן השומרים היו ערבים. בראש אחת הקבוצות ששמרה כ- 8 שנים עמד ערבי, שכינויו היה 'הכושי' . השומרים הערבים האלה, לא מנעו את הגנבות, שאף הלכו והתרבו (1). לעתים השומרים היו יהודים, חלקם ב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
רקע בשנים אלה רוב השטחים החקלאיים של המושבה היה מוקדש לנטיעות ורק חלק קטן לפלחה. תחילה, עיבדו האיכרים בעצמם את הקרקע, אך מאוחר יותר החלו להחכיר את השטחים לערבים. יתכן שהמצב הכלכלי הקשה של חלק מהמתיישב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-61 d_type_1 ביטחון והגנה
לבד מהקבוצה הראשונה של הפועלים שהגיעה לרחובות בשנים הראשונות, היו במושבה כל השנים מספר קטן של פועלים קבועים, בשנת תרנ"ט (1889) היו בה 11 משפחות של פועלים, 50 נפשות מתוך 283 תושבי המושבה. המשבר הגדול ע...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-89 d_type_1 אישים ומייסדים - הפועלים
סופרי העלייה הראשונה, בני אותה תקופה, ובהם משה סמילנסקי, העלו לא אחת על נס את היחסים האידיליים ששררו בין פועלים לאיכרים במושבות בימי העלייה הראשונה, בעיקר ברחובות. לניגודים המתעוררים בכל עת ובכל מקום ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-89 d_type_1 אישים ומייסדים - הפועלים
פועלי רחובות, ואנשי "הסתדרות העשרות" בראשם היו חוט שדרה בהגנת המושבה. כאן בולט כבר היסוד האידיאי שבהגנה, המתבטא בשם ההסתדרות וסמליה, בצורות ארגונה והיערכותה ואף בחיי היום יום. בהדרכת ה"עשרות" היו פועל...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-89 d_type_1 אישים ומייסדים - הפועלים
באותם ימים של בראשית, היו במושבה חיים ציבוריים ערים. הפועלים חיו אז חיים משותפים: יחדיו היו בעבודה, ביציאה אליה ובשיבה ממנה; יחדיו היו במטבח המשותף, ובשינה בעליית הגג ובפינות אחרות. על לכידותם וגיבושם...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-89 d_type_1 אישים ומייסדים - הפועלים
שלא כמו במושבות אחרות, ברחובות, כבר מההתחלה, היתה דאגה לתנאי המחייה והמגורים של הפועל היהודי, והתפתחה מערכת יחסים טובה בין הפועלים לבין האיכרים. מספר לוין אפשטיין: "...החלטנו להעביד במושבתנו פועלים יה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-89 d_type_1 אישים ומייסדים - הפועלים
הפועלים הגיעו למושבה רחובות כבר עם הקמתה ב- 1890. פועלים אלה עלו לארץ ישראל עקב החמרה נוספת במצבם של היהודים ברוסיה וגזירות שהוטלו עליהם. גל עליה זה כונה "עליית הבהלה" של ימי טיומקין, במהלכו עלו כ-5,0...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-89 d_type_1 אישים ומייסדים - הפועלים
לעבודה המלאה - כאן הקדמה החינוך ברחובות והמאבקים על דמותו הושפעו משלושה זרמים: 1. האידיאלים של "חובבי ציון", ששאפו להביא לשינוי בדימוי של היהודי הגלותי וליצור בארץ ישראל באמצעות המבוססת על עבודת האדמה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-62,88 d_type_1 חינוך; ספרים בהוצאת הארכיון
מייסדי רחובות רצו לשמור על עצמאות כלכלית ולא להיתמך ע"י הברון רוטשילד. כמקור הכנסה הסתמכה רחובות, כמו מושבות אחרות, בעיקר על הגפנים. המתיישבים הראשונים קיוו למכור את תוצרת הגפנים, בתום תקופת הערלה, שה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-60 d_type_1 כלכלה וחקלאות
כפר מרמורק נוסד ב- ז' כסלו תרצא (24.11.1930). מייסדי הכפר הם אנשי העלייה השנייה, שעלו ממחוז שרעב בתימן בשנת 1912 והתיישבו בקבוצת כנרת. אחרי שמונה עשרה שנים של האחזות וייבוש ביצות, נאלצו לעקור למען הרח...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
ב-ו' תשרי תר"ע, 21 בספטמבר 1909, נערך טקס הנחת אבן הפינה לשכונה החדשה, שנקראה בשם "שעריים". תחילה נבנו שלושה בתים דו-משפחתיים, מלבני חומר (טין ובוץ). אח"כ נוספו שלושה בתים, שנבנו כמו במושבה – מאבני כו...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
לאחר תלאות רבות הגיעה בשנת 1907 לחוף יפו שיירת עולים מצעדה שבתימן. משנודע דבר בואם לאיכרי רחובות, שלחו ליפו את יהודה גורודיסקי, שהזמין אותם לרחובות. תשע משפחות הגיעו לרחובות ובראשם עמד החכם אברהם עפג'...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
כפר גבתון הוקם באוגוסט 1933, על פני 270 דונם בין רחובות לזרנוגה. כפר גבתון נכלל בתוכנית של "התיישבות האלף", לפיה היה צריך לקבל קרקע נוספת לפיתוח משק מטעים, אך התוכנית לא יצאה לפועל ולכל מתיישב נותרה ח...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בשנת 1932 עלו שלושים משפחות על נחלה בת 580 דונם, מזרחית לרחובות. אדמת הכפר נקנתה מתושבי עקיר, בעזרת קק"ל ומשה סמילנסקי. 1932 היתה שנת היובל החמישים לעליית הביל"ויים, והמתיישבים החליטו לקרוא למושב החדש...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם ע"י נוער בן הארץ. בשנת 1926 הגיעה לרחובות קבוצה של נערים ונערות של "הנוער העובד". הם קיבלו מגרש בן 10 דונם ועיבדו אותו. בתום העונה הצטרפו אליהם בני קבוצות נוספות. כעב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בגרעין הקבוצה שהקימה את גבעת ברנר, היו שלושה עשר צעירים יוצאי ליטא, אשר הגיעו לרחובות בשנת 1926. כשמספר חברי הקבוצה התקרב לשלושים הם חכרו במושבה חמישה דונם למחנה. בראשית 1927 הצטרפה הקבוצה לקיבוץ עין-...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בשנת 1927 הגיעו ראשוני המתיישבים מקבוצת שילר לרחובות, מהכשרתם בקרית ענבים. העלייה לקרקע נעשתה בהושענא-רבה 1928. עשרים אנשים התיישבו בנחלה בת 355 דונם וקראו לקיבוץ החדש "קבוצת שילר", על שמו של שלמה שיל...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
רחובות שימשה בסיס הכשרה והתארגנות לקבוצות, שהקימו יישובים רבים, ביניהם הקיבוצים והיישובים הסמוכים לרחובות: קבוצת שילר גבעת ברנר נען כפר ביל"ו גבתון יישובים אלה, שכונו "בנותיה של רחובות" - "כבר הגיעו ל...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בשנת 1904 החלה העלייה השנייה, שבאה להמשיך את מפעלה של העלייה הראשונה. העולים הראשונים שבאו לרחובות היו חבורה של "פועלי ציון" מהעיר הומל. הם היו חמישה עשר במספר וביניהם אשה אחת, חיה שרקה . משנודע כי לא...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
במשך כעשרים שנה לא הרחיבה המושבה את גבולותיה, עד שהגיע מאנגליה יוסף אלקס ורכש 350 דונם מאדמות עקיר. על סמך הניסיון הזה התחיל משה סמילנסקי לקנות בשביל צעירי המושבה חלקות אדמה נוספות מעקיר. אח"כ קיבלו ס...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
תושבי רחובות וראשיה, שלא הסתפקו באדמות הקיימות, רכשו עם השנים קרקעות נוספות והרחיבו את גבולות המושבה. הרכישות בוצעו פעמים רבות בעזרת תרומותיהם וסיועם של יהודים בעלי הון וחברות מאירופה. בשנת 1896 קנתה ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
מלבד רחובותיה הראשונים של המושבה - רחוב יעקב, רחוב בנימין ורחוב עזרא המרוחק, הוקם רחוב מנוחה ונחלה, שכונה "רחוב המיליונרים", לכבוד מספר אנשים אמידים, שבנו את בתיהם ברחוב זה. המגרש הגדול של בתיה מקוב ח...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
הבתים הראשונים נבנו בתחילה כרפתות, על-פי הרשיונות שהשיג יהושע חנקין. על פי החוק התורכי אסור לשוטר להרוס בניין שהוקם גגו, אלא על פי משפט. וכך, לאחר שהשוטרים התורכים, שהשגיחו על הבנייה, עזבו את המקום, ה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בט"ו באב (1890), חג הכרמים והאוהבים, הניחו המתיישבים הראשונים את אבן הפינה לבית הראשון ברחובות – ביתו של לייב יוסיסוב (שלימים שינה את שמו ליוספזון). אחד מסיפורי הפולקלור, עוסק בקביעת מיקומם של שני הבת...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בהמלצתו של אהרון איזנברג, החליט יהושע חנקין לרכוש בכל זאת את הקרקע ושילם עבורה דמי קדימה, שלווה מסוחר מביירות בשם מנדלסון . ב-ז' באדר תר"ן (27 בפברואר 1890) נחתם החוזה בין חנקין לבין בעל האדמה, לרכישת...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בשנת 1873 העמידה הממשלה התורכית את אדמת דוראן למכירה. בין האנשים שביקשו לרכוש את האדמה היו יואל משה סלומון וחבריו, שהקימו בהמשך את פתח-תקווה. הם נאלצו למשוך ידם מהרכישה, בעקבות לחצו של הפחה התורכי. לב...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
אהרון איזנברג, איכר מנס-ציונה, חלם על הקמתה של מושבה יהודית על אדמות דוראן – שטח עזוב בין נס-ציונה לעקרון. האדמה היתה שייכת לערבי נוצרי מיפו, שהחכיר אותה לבדואים. איזנברג הלך בעקבות חלומו ורתם אליו את...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בפינה הדרום-מערבית של כפר גבירול, סמוך למושב גאליה, נמצא תל א-שלף . בתל נמצאו שרידים כנעניים, פלשתיים וישראליים. יש הסבורים שכאן שכנה אלתקה. אלתקה מופיעה ברשימת ערי דן (יהושע י"ט ,מ-מ"ו) וערי הלויים (...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
באזור בו נמצא כיום מרכז הנופש של מכון ויצמן, התגלו ממצאים מהתקופה הרומית ביזנטית והערבית הקדומה: אבני בית-בד (ומכאן שמו של האתר "חירבת אל-בד"), גת מרוצפת פסיפס, אבני ריחיים, קברים, שרידי מבנים וקרמיקה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
רוב המתקן נחשף בשנת 1976. חלקו הדרום-מזרחי נהרס וחלקו הדרום-מערבי לא נחפר. המתקן היה כנראה גת ציבורית לדריכת ענבים, מתקופת המשנה והתלמוד, ופעל בתקופת היישוב "דורון" . גת סימטרית, גדולה ומורכבת, הבנויה...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
היישוב היהודי המזוהה עם רחובות הוא "דורון" – יישוב מתקופת המשנה והתלמוד, שתושביו התפרנסו בעיקר מכרמי גפנים וזיתים. ברחוב דונדיקוב, התגלתה בשנת 1976 גת לדריכת ענבים , המצטיינת בגודלה ובמורכבותה. בגלל ג...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
רחובות הוקמה על אדמת "דוראן", שטח שומם שהשתרע בין נס-ציונה לעקרון. על אחת הגבעות במרכזו של השטח נותרו שרידי יישוב עתיק, שכונו בפי הערבים "חירבת דוראן". על גבעה זו נבנה הבית השלישי במושבה, ביתו של דונד...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בשנת 1890, לאחר חג הפסח, הצטרפו לוין-אפשטיין, יעקב ברוידא, לייבוש דוידזון ובצלאל קורלאנדסקי , אל שיירת חובבי ציון. השיירה יצאה לארץ, בראשותו של הרב שמואל מוהליבר , כדי לבדוק את האפשרויות להתיישבות באר...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות
בז' באדר 1889 נוסדה באודסה אגודת "בני משה", שבראשה עמד אחד העם. האגודה נקראה ע"ש משה רבנו, שלפי המסורת נולד ומת בז' באדר. "בני משה", שהיו חובבי ציון נלהבים, נהגו לעבור בבתים כדי לאסוף כספים לישוב ארץ ...
all prop-type list blog-post item wow fadeInRight fieldLinkf13-57 d_type_1 התיישבות