כיהן כ ראש עירייה 1955- 1967 יצחק כ"ץ, בן חיה וחיים לייב, נולד ב-19.10.1911 בשבלי שבליטא. בשנת 1924 בהיותו בן 13, עלתה משפחתו לישראל, לעיר תל-אביב. יצחק למד ב- "גימנסיה הרצליה", ועם סיום לימודיו החל ל...

בן ציון נולד ב- 5.5.1900, ו' אייר תר"ס, נפטר ב - 17.4.1985, כ"ז בניסן תשמ"ה. כיהן כראש המועצה בשנים , 1950-1946, כיהן כ ראש עיר בשנים 1955-1950 בן-ציון, בנם של בצלאל (בעל בית מרקחת) ואיטה הורביץ, נולד...

כיהן כראש המועצה בשנים 1931-1945 יהודה גורודיסקי, בן נעשה ויצחק יוסף, נולד ב-כד' כסלו תרמ"ה (1884) במיר, פלך במינסק שברוסיה הלבנה. בשנת 1896 בהיותו בן 12, עלה עם הוריו לארץ ישראל. הם התיישבו ברחובות ב...

כיהן כראש המועצה המקומית בשנים 1930-1924 אפרים זק"ש, בנם של בן ציון ויהודית, נולד בי"ח ניסן תרי"ח (1858) בעיירה יעלוק שבפלך קובנה. מצד אביו הוא מצאצאי הגאון מוילנה. כיאה לשיוך המשפחתי, התחנך אפרים ב"ח...

כיהן כראש המועצה בשנים 1924-1923 יצחק, בן הרב מאיר יחיאל מיכל כהנא ומושה בת הרב אברהם צבי אייזנשטט, נולד ב-ו' סיוון תרל"א (1871) בעיר אושמיאנה שבפלך וילנה. יצחק קיבל חינוך מסורתי ותורני ב"חדר" ובישיבו...

כיהן כראש הוועד בשנים 1922-1901 אהרון איזנברג, בן הרב אברהם משה "בעל-השם" ורחל, נולד ב-ג' כסלו תרכ"ד (1863) בעיר פינסק ברוסיה. אביו שהיה מוסמך לרבנות אך לא עסק בכך, דאג שבנו ילמד אצל טובי המלמדים בעיר...

כיהן כראש הוועד בשנים 1900-1890 אליהו זאב לוין אפשטיין בן לשמואל ולאיגה לבית רוקח, נולד בכ"ד תמוז תרכ"ד (28 ביולי 1864) בולקובינסק שבפולין. אביו היה למדן מופלג, אך פרנסתו הייתה מבית מסחר לספרים "לוין ...

רחובות נוסדה ב - 1890, ונוהלה לאורך השנים על ידי שלושה גופים: ועד המושבה , מועצה מקומית ו עירייה . במשך 33 השנים הראשונות לחיי המושבה, הגוף שהוביל וניהל את רחובות היה ועד המושבה . בראשות הוועד עמד נבח...

משפחת הכט התגוררה בכפר ריסקובה – מרמורוש, והיא כללה את ההורים, יוסף וחנה ותשעת ילדיהם: משה אליהו, רייזה, רבקה, אברהם ועוד חמישה ילדים: בת וארבעה בנים. המשפחה היתה עשירה ובעלת קרקעות. הבן משה אליהו, בה...

משפחת דוידוביץ מרדכי דוידוביץ נולד בשנת 1888 בכפר סרסאו ליד העיר סיגט שבטרנסילבניה. הוא שירת בצבאו של הקיסר פרנץ יוזף (הונגריה) במשך ארבע שנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה שב מרדכי לכפר ונשא...

באותו דין וחשבון של מרכז התאחדות האיכרים בארץ ישראל לשנת 1935, הוצג מצב העולים ב"עליית סיטקוב" בכל ארץ ישראל, נכון לתאריך 1 באוקטובר 1935, 5 חודשים לאחר הגיעם ארצה. על פי דו"ח זה המושבה רחובות קלטה את...

הפרוטוקולים של הוועד בהתאחדות האיכרים ברחובות מצביעים על ההכנות המפורטות שעשו חקלאי רחובות לקראת בואם של משפחות העולים- בין אם בקבלת הפנים שערכו להם ב"בית המכבי" ליד שולחנות ערוכים ובין אם במציאת דיור...

בתאריך 19.5.1935 עלתה הקבוצה הראשונה אשר מנתה 24 משפחות והגיעה לחוף יפו. קבוצה זו חולקה בין היישובים: כפר סבא (משפחה אחת), מגדיאל (משפחה אחת), חדרה (4 משפחות), בנימינה (3 משפחות), ראשון לציון (משפחה א...

תחנתו הראשונה של סיטקוב היתה בוינה, שם הוא התכוון לקבל מידע לגבי יהודי טרנסילבניה, אך הסתבר שלאף גוף ציוני אין מידע לגבי היהודים שם ואף אחד לא טרח לסייר ולהגיע לאותם כפרים יהודיים בטרנסילבניה. סיטקוב ...

כבר לקראת יציאתו של יששכר סיטקוב לדרך החלו המחלוקות, שהלכו והתגברו, למי תינתן הסמכות להחלטה על המועמדים המתאימים לעלייה. התאחדות האיכרים דרשה סמכות מוחלטת ובלעדית לנציגה- יששכר סיטקוב, זאת על רקע ידיע...

מתוך חליפת מכתבים שהתקיימה במהלך חודש נובמבר 1934 בין יצחק גרינבוים,[1] ראש מחלקת עלייה ועבודה בסוכנות היהודית לבין משה סמילנסקי מהתאחדות האיכרים, עולה כי הם הגיעו להסכמה בדבר הקצאה של 400 רישיונות (1...

רקע בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים (כחלק מהעלייה השלישית) נוצר לחץ לעלייה לארץ ישראל מצד יהודי אירופה, ובמיוחד מיהודי רוסיה ואוקראינה בעקבות גל הרדיפות והפרעות שעבר עליהם במהפכה הקומוניסטית ובמלחמת...

ביל לירידה במעמדו של ענף הגפנים , ולעלייתם של כרמי השקדים, ניטע ברחובות בשנת 1904 הפרדס הראשון על ידי זלמן מינקוב , חלוץ הפרדסנות ברחובות. מינקוב העסיק פועלים עבריים בלבד, ופרדסו היה מעין אכסניה לפועל...

בשנת 1915 (תרע"ה) התעוררו תושבי המושבה ל"יום שחור". המכה השמינית בתורה פגעה במושבה: נחילי ארבה עלו על המושבה, אכלו את הכרמים, וגרמו לנזק כבד במושבה. מכת הארבה 1915 העיתון "הפועל הצעיר" תיאר את המכה הק...

ניהול כושל של עסקי הברון בידי פקידיו, הביא את ענף הגפנים לקשיים כספיים. בשנת 1899 ביקש הברון רוטשילד להוריד את מחירי הענבים אותם קנה מאיכרי רחובות, וכעבור שנה העביר הברון את ניהול יקביו בארץ ישראל ליד...

בשנת 1950 שינה משרד הפנים את מעמדה של רחובות ממועצה מקומית לעירייה. ההכרזה על רחובות כעירייה התבצעה לאחר שיו"ר המועצה המקומית, בן-ציון הורוביץ, פנה לממונה על המחוז וביקש להכריז על רחובות כעירייה. הנימ...

בית המועצה בשנת 1922 הציע הנציב העליון, הרברט סמואל, להפוך את המושבה למועצה מקומית. חברי האסיפה הכללית , שביקשו לשמור על עצמאות המושבה, דחו את הרעיון באמרם: "לא מדובשה של סמכות מוכרת ולא מעוקצה של חוק...

בין הוועד החקלאי ל מועצת פועלי רחובות , שני גופים שייצגו קבוצות שונות ודעות חברתיות שונות לחלוטין, היו מתחים רבים. סכסוכים פרצו ביניהם בעיקר על רקע הבנייה במושבה. אחד הסכסוכים הקשים היה כאשר אחד מבני ...

בשנת 1920 הונח היסוד להסתדרות הכללית של הפועלים בארץ, שנקראה אח"כ לשם קיצור "ההסתדרות". גם ברחובות, כמו בשאר המושבות, הוקמה ע"י "ההסתדרות" מועצה של הפועלים המקומיים – "מועצת פועלי רחובות" (מ.פ.ר). מ.פ...

בשנת 1923 נקראה אסיפה כללית של כל החקלאים במושבה, והוחלט להקים ועד חקלאי מיוחד לענייני החקלאים. הצורך בהקמת הוועד החקלאי התעורר עם העלייה במספר התושבים הלא חקלאיים ברחובות, והצורך להקים ועד, שיגן על ע...

עד 1906 נוהלו ענייני המושבה בהתאם לעקרונות ולנוהל המעשי שנקבעו עם ייסודה. במהלך אותם השנים נוספו למושבה תושבים שלא היו איכרים, אלא בעלי מקצועות שונים שנהנו משירותיה. ניסיון לצרף אותם למעגל משלמי מסי ה...

לצד הוועד היתה קיימת " האסיפה הכללית " – פורום שבו התכנסו תושבי המושבה "בעלי זכות דעה". האסיפה הכללית בחרה את חברי ועד המושבה וועדות המשנה, אישרה את תקציב הוועד, החליטה על הקמת וביטול מוסדות ציבוריים,...

יעקב ברוידא ולוין אפשטיין לקחו לוורשה את המפה והקושאנים. עם בואם כינסו את חברי "מנוחה ונחלה" לאסיפה, שנמשכה שלושה לילות. מכיוון שאסור היה לקיים אסיפות המוניות, נשכר אולם חתונות והאסיפה התקיימה בצלן של...

לעבודה המלאה - כאן מייסדי רחובות - אגודת "מנוחה ונחלה" ומתיישבים בודדים - "היחידים", שאפו להקים מושבה עצמאית של איכרים יהודים, שתשמש דגם לחברה מתוקנת. זאת, בניגוד לנעשה במושבות היהודיות, שקדמו לרחובות...

בשנים הראשונות היה ועד המושבה - "הארגון היחיד, אשר על פיו נחתכו כל ענייני החיים של רחובות" (זכרונותי, לוין-אפשטיין). ועד המושבה ניהל את כל ענייני המושבה ועסק בכל תחומי החיים: חינוך, רפואה, משפט, שמירה...

האסיפה הכללית הראשונה של תושבי המושבה החלה, על פי עדותו של לוין אפשטיין, ברחובה הראשי של המושבה, כשהמתיישבים הגיעו לקבל את פניו, עם הגיעו למושבה מוורשה. בגלל התארכותה של האסיפה עברו המתכנסים להמשך הדי...

שלמה נולד ב- 1910 בגטינגן, גרמניה. בן שש היה כאשר מת אביו, שנהרג במלחמת העולם הראשונה. אמו חנה, המשיכה לנהל את חנות הצעצועים של בעלה. כאשר בגר שלמה, שלחה אותו אמו לדוד שלו, אחי אביו, שחי בברלין, כדי ש...

נראה כי במחצית השנייה של שנות השלושים קן "השומר הצעיר" גדל והתפתח, ולקראת סוף שנת 1940 התקיימו "בירורים" עם חברי מחלקת הבוגרים (גדוד "משמר העמק") ונמצאו כולם, 17 במספר, ראויים לקבלת סמלי התנועה, כאשר ...

ציבור הפועלים ברחובות, אשר עלה ברובו מארצות אירופה השונות הכיר, היה בעל רקע וגדל בתנועות נוער חופשיות (שאינן קשורות לשלטונות) בארצות מוצאו. ההתחלה – "הצופים" בחודש אפריל 1927 יזמו פועלי רחובות הקמת תנ...

בפגישה שנערכה בגבתון, אצל חסיה קלוץ (גרעין "גליל" למחניים), דיברו הכל באהבה רבה על שנותיהם היפות בתנועה, ויש מי שכינה זאת - "בית שני". הם נזכרו בצריף, שעבר מאחורי "יד לבנים" ואחר כך לסמטת ש"י (היום מע...

העשור שבין 1940 ל – 1950 היה ללא ספק השיא בפעילות התנועה ברחובות. רוחה (רחל) דרור (סמילנסקי) מספרת שחברים רבים הצטרפו לתנועה (בעיקר מגבתון ומשכונת היקב), ואפילו חלק מחברי "מכבי צעיר" עברו ל- מחנות העו...

ב – 1930 פעלה ברחובות קהילה קטנה של תנועת הצופים בהדרכתו של יצחק נשר , מורה לספורט שעזר לקהילה. שלמה קמינסקי סיפר על ההתארגנות של הנוער במושבה (כשלוש-ארבע שנים קודם לכן): "רצו לאחד את כוחותיהם באיזו צ...

המחנות העולים - ואלה תולדות תנועת הנוער מחנה רחובות - השנים הראשונות מחנה רחובות - משנות הארבעים לשנות הששים - מ"תור הזהב" לסופה של תקופה זכרונות חקרה וכתבה - שלומית קוצר

תנועת המחנות העולים צמחה מתוך חוגי הנוער הלומד. ראשיתה בהתארגנות תלמידים בגימנסיה "הרצליה" בשנת תרפ"ז (1926), ומשם התפשטה לבתי ספר תיכוניים נוספים. העבודה בקיבוץ בחופשת הקיץ וההליכה ברגל בשבילי הארץ, ...

בראשית תנועות הנוער הנן ארגוני נוער מיוחדים שקמו החל מהמאה ה-19 על רקע המשברים החברתיים-תרבותיים שפקדו את אירופה. התנועות, שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי, היוו ביטוי לתרבות נוער ייחודית. תנועות הנוער הראשו...

בשנת 1947 עבר ר' צבי יהודה מלצר מפרדס-חנה לרחובות, על מנת לכהן כרבה של העיר. עם מעברו לרחובות, העביר אליה גם את ישיבתו ונתן לה שם חדש – "ישיבת הדרום". הישיבה שוכנה בתחילה בבית הכנסת המרכזי, ואחר כך עב...

בשנת 1941 נעשה הניסיון הראשון להקים בית ספר דתי לבנות, ע"י ר' מ.מ. מלוק שלא רצה לשלוח את בתו לבית ספר חילוני. הוא אסף 7 בנות, שכר חדר צר בשכונת שעריים, שכר מורה שהגיעה מקיבוץ "חפץ חיים", והניח בכך את ...

הרב א' מאיר קובנר יסד בשנת 1937 את ישיבת "פורת יוסף" בשעריים. כתב על כך ט"ז מילר: "יודע אני ומכיר את הנחיצות בקיום הישיבה בקרב עדת אחינו התימנים ... רבים הם בין צעירי התימנים מוזנחים בחינוך ... אני בא...

הרעיון להקים תיכון ברחובות הועלה עוד בשנת 1932 על ידי יצחק וולקני, מנהל תחנת הניסיונות ברחובות. עיתון "הארץ" פרסם את רעיונו של וולקני: "בישיבת מועצת המושבה הרצה מר יצחק וולקני על דבר ייסוד בית ספר תיכ...

בסוף שנת 1933, ביוזמת נציגי הפועלים, הוקם בית ספר עממי נפרד לילדי הפועלים. בית הספר הוקם בתחילה בקבוצת שילר, משתי סיבות: 1. אסור היה לקיים שני בתי ספר עממיים במושבה 2. הסביבה בקיבוץ התאימה יותר לחינוך...

שכונות שעריים וכפר מרמורק זכו למוסדות חינוך נוספים ומשוכללים, ביוזמתה של מאיה רוזנברג, שעשתה גדולות בשדה החינוך בישוב. בשנת 1929 הונחה אבן הפינה לראשון במוסדותיה: מעון יום לילדים בשכונת שעריים. המוסד ...

שנים רבות היתה שכונת שעריים נפרדת מרחובות, והדבר היה נכון גם בחינוך הילדים. בצריף בשכונה למדו הילדים מפי חכם את אותם הלימודים המסורתיים כמקובל בתימן. בית הספר העברי של המושבה לא משך את לב אנשי שעריים....

בשנת 1919 הוקם בשעריים גן הילדים הראשון, לאחר שאנשי ועד הפועלים ערכו נשף שהכנסותיו בסך 500 פרנק, הוקדשו לפתיחת גן לילדי התימנים. הנשף נערך בשנת 1918, ורק כעבור שנה נמצא מבנה מתאים לגן. העיתון "הפועל ה...

הגן שכן בתחילה בחדר שנשכר עבורו בבית "מנוחה ונחלה" (כיום רח' יעקב מס' 17). בשנת 1902 (תרס"ב) נבנה מבנה ייעודי עבורו. הגן נבנה מכספי חברת "כרמל " , שבנתה גם את בית הספר . הגן נמצא ברחוב יעקב, צמוד לבית...